בחירות רוויות השלכות לישראל

הבחירות לנשיא ארה"ב הן רוויות השלכות למדינת ישראל - ואפשר גם גורליות. ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר, שאותו הכרתי היטב, הוא איש פרו־ישראלי בצורה מובהקת ומחויב לברית אסטרטגית בינינו ובין ארה"ב.

כמו כן, הסנאטורית קמאלה האריס, שאף איתה עבדתי, היא פרו־ישראלית. היא וביידן היו בין המועמדים הדמוקרטים הבודדים שהתנגדו להטלת לחץ אמריקני על ישראל דרך צמצום הסיוע האמריקני.

עם זאת, הממשל של ביידן העתידי יקרא תיגר משמעותי על ישראל בשל חילוקי דעות עמוקים בשני נושאי ליבה. הראשון - הוא התהליך המדיני שבו הממשל עומד להתנער מתוכנית המאה של טראמפ, ולחזור למתווה של אובאמה וקלינטון - כלומר פתרון של שתי מדינות על בסיס גבולות 1967, ובירת פלשתין בירושלים המזרחית.

הממשל יפתח שוב את השגרירות הפלשתינית בוושינגטון, אשר נסגרה על ידי טראמפ, וכמו כן את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים ששימשה לפני טראמפ שגרירות אמריקנית דה פקטו לפלשתינים. עוד הממשל יחדש את הסיוע האמריקני לאונר"א ולמוסדות פלשתיניים אחרים שטראמפ הפסיק. הממשל יחזור להתנגד לבנייה ישראלית ביהודה ושומרון, וכן בירושלים המאוחדת שבעיניו יהוו "מכשול לשלום".

אמנם יותר בעייתי מבחינתנו היא כוונתו המוצהרת של ביידן לצרף שוב את ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות. דבר זה יציל את המשטר האיראני מקריסה כלכלית ויסייע לו לחזור לכבוש חלקים ניכרים במזרח התיכון ולהשתמש בהם כעמדות קדמיות נגד ישראל. מדובר על איום אסטרטגי של ממש.

בניגוד לזה, אם הנשיא טראמפ יזכה לקדנציה שנייה הוא בוודאי ימשיך את מדיניותו, שהיא הכי פרו־ישראלית שקיבלנו מנשיא אמריקני מאז קום המדינה. מדובר לא רק על מחוות סמליות, כמו העברת השגרירות האמריקנית לירושלים והכרה אמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן, אלא גם מהלכים מהותיים כגון עמידה איתנה לצידנו באו"ם ובכל המוסדות הבינלאומיים.

בארבע שנות כהונת טראמפ - בפעם הראשונה בהיסטוריה - לא נרשם שום גינוי אמריקני לאיזושהי פעילות צבאית או פוליטית ישראלית. עם זאת, הנשיא טראמפ לא הסתיר את כוונתו להיכנס למו"מ עם איראן. אם ייבחר בשנית, על ישראל להיות מוכנה גם לאפשרות זו.

לא משנה מי ינצח, על ישראל להציג בפומבי את האינטרסים והציפיות שלה מכל הסכם חדש בין ארה"ב לאיראן. את זה לא עשינו ב־2015 בעת כינון ההסכם, והדבר אפשר לאובאמה לטעון בצורה ערמומית, שאין שום הסכם טוב מספיק לישראל.

כמו כן, אם יזכה טראמפ לקדנציה שנייה, כדאי מאוד לישראל לשקול לא לחזור על ההחמצה של הקדנציה הראשונה, ו"לטפל" בחמאס ובחיזבאללה ויכול להיות גם באיראן, בשעה שישראל מקבלת את כל התמיכה הצבאית, המדינית והמשפטית.

ובהקשר זה חשוב לשאול מה יהיה גורלם של הסכמי השלום הטריים בינינו ובין מדינות ערביות. ספק אם ממשל ביידן ישקיע בהם באותה מידה שהיה בממשלו של טראמפ - דבר שיכול להיות מכריע בעניין סודאן, שמאוד זקוקה לסיוע אמריקני. מאידך, הצטרפותה המחודשת של ארה"ב להסכם גרעין עם איראן, יכריח מדינות ערביות רבות להיכנס לברית אסטרטגית גלויה נגד איראן יחד עם ישראל. כנראה נצטרך להיות גמישים וללכת לקראת אותן מדינות ערביות שאינן מקבלות תמריצים אמריקניים ולחבק מדינות ערביות הזקוקות לנו בעניין איראן.

לא משנה מי יזכה, הנשיא יצטרך לטפל במשברים כלכליים, חברתיים ופוליטיים בתוך ארה"ב. ולא משנה מי ינצח, ארה"ב תמשיך בתהליך הנסיגה האמריקנית מענייני חוץ ותמשיך בתהליכי הבדלנות. אנו, הישראלים, נצטרך לעמוד יותר על שתי רגלינו אנו ולשמור על האינטרסים החיוניים שלנו וכמדינה חזקה וריבונית נוכל לעשות את זה.

הכותב כיהן בעבר כשגריר ישראל בארה"ב