מלחמת דת בצרפת

דומה שצרפת סומנה כמטרה של הג'יהאד העולמי. אחרי ההסתה של הנשיא ארדואן, ושל מיליוני מוסלמים קיצונים ברחבי העולם, פגע שוב הטרור האסלאמי במדינת האורות. ביום חמישי שעבר רצח מחבל שלושה אנשים בכנסייה בניס בצרחות "אללה אכבר". שבועיים לפני כן נערף ראשו של מורה להיסטוריה לאור יום. מעשים ברבריים אלו הם עליית מדרגה נוספת במתקפה האסלאמית שסופגת צרפת זה כמה שנים, אך ממשלת מקרון חוששת שזו רק ההתחלה.

בצרפת מתגוררים כיום באופן רשמי כ־6 מיליון מוסלמים. מדובר באוכלוסייה צעירה בהרבה מהנוצרים הוותיקים. הנוער שלה חש זיקה מדאיגה לאסלאם הקיצוני ולא מהסס לבטא זאת ברשתות החברתיות ואף בכלי התקשורת. לפי סקר שנערך לאחרונה, עבור 75% מהצעירים המוסלמים חוקי הקוראן גוברים על חוקי הרפובליקה. כרבע מהם מסרבים לגנות את הפיגוע נגד עיתונאי "שארלי הבדו". אלפי תגובות שהתפרסמו ברשתות אחרי רצח המורה להיסטוריה מעידות על עוינות עמוקה כלפי הערכים הרפובליקניים והאדרת הטרור האסלאמי.

ב־2003 פרסם ההיסטוריון היהודי־צרפתי ז'ורז' בן שושן ספר החושף את שגרת חייהם של עשרות מורים תחת מורא האסלאם הקיצוני. בחטיבות ובתיכונים מסוימים כבר מזמן אי אפשר ללמד על השואה מבלי לספוג הערות מכחישות או אנטישמיות. שיחה על ישראל, גם במושגים ניטרליים, מעמידה את המחנך בסכנה. ביקורת על האסלאם היא בגדר טאבו שאין להפר.

17 שנה חלפו מאז פרסום הספר, והמצב הורע דרמטית. שני זרמים אסלאמיים הגדילו משמעותית את אחיזתם בחברה הצרפתית: האחים המוסלמים, החודרים בשקט ובזהירות, בחליפה ועניבה, לכל מוקדי הכוח בפוליטיקה, בחינוך, בתקשורת ובמשטר - לצד הסלפיסטים בג'לביות, המייצרים מובלעות אסלאמיות של ממש בשכונות מסוימות.

כמה מנהיגים צרפתים, כמו הנשיא לשעבר פרנסואה הולנד, מעידים היום בקול רם על החשש שהמוסלמים יקימו מעין־מדינה אסלאמית, או כמה מובלעות כאלה, בשטח צרפת. בכמה אזורים, למשל סן־סאן־דני מצפון לפריז, המוסלמים מהווים רוב דמוגרפי ומקיימים הפרדה בפועל.

קיימים כמאה אזורים מופקרים כאלו ברחבי צרפת, הקרויים "אזורים ללא חוק", אף שבפועל הם מצויים תחת החוק האסלאמי. המשטרה כבר מזמן לא נכנסת לשכונות אלה, שבהן הכוח נחלק בין סוחרי הסמים לאימאמים. בנות לא יכולות להסתובב שם בחצאית קצרה, וצעירים להט"בים אינם יכולים להזדהות ככאלה. צרפתים שסירבו להתאסלם, נאלצו לעבור לפריפריה, הרחק מאותן שכונות. הנשיא מקרון מודע לסכנה, ומעלה בימים אלו הצעת חוק נגד "הבדלנות האסלאמית". רבים חוששים כי כבר מאוחר מדי.

גם הערכים הרפובליקניים הם דת; דת הנאורות. להיות צרפתי זה לטפח ביקורתיות, להאמין בחופש דת ומצפון ולדגול בהפרדת דת ומדינה. אלה עקרונות בלתי נסבלים עבור מוסלמי קיצוני, וטרם דיברנו על בשר חזיר בארוחת הצהריים בבתי הספר, הלבוש החשוף ברחוב או בריכות השחייה ללא הפרדה מגדרית. הדת הצרפתית והקיצוניות האסלאמית מנוגדות זו לזו בכל התחומים, והן עלולות לצאת למלחמה בקרוב.

סטפן עמר הוא כתב רשת ARTE בישראל