השם באנגלית לחיסון, vaccination, מגיע מהמילה "פרה" בלטינית, vacca. במאה ה־18 הרופא האנגלי אדוארד ג'נר היה הראשון שפיתח חיסון נגד אבעבועות שחורות, מחלה שגרמה למגיפות באירופה ובאמריקה ולמותם של מיליוני אנשים.
היה ידוע שחולבות שנדבקו באבעבועות הפרות, היו מוגנות ולא פיתחו אבעבועות שחורות. ד"ר ג'נר לקח נוזל מהאבעבועות שהופיעו על הידיים של החולבת שרה נלמס, שנדבקה באבעבועות הפרות, וחיסן את הבן של הגנן שלו, ילד בן 8 בשם ג'יימס פיפס, במה שהיום כנראה לא היה מאושר על ידי ועדות הבקרה של הניסויים הקליניים, ועדות הלסינקי. החיסון הגן על הילד מפני המחלה הנוראית וניתן מאז לכלל האוכלוסייה. כיום מחלת האבעבועות השחורות למעשה נכחדה מן העולם.
בהמשך פותחו מספר רב של חיסונים, מחיסון נגד שפעת ועד לחיסון נגד וירוס הפפילומה, המגן מפני התפתחות סרטן צוואר הרחם.
בשנות ה־50 של המאה ה־20 השתוללה מגיפת הפוליו וגרמה למוות, לנכות ולסגירה של בתי ספר, בתי עסק ותיאטראות, בדומה למגיפת הקורונה כיום. שני מדענים יהודים, אלברט סייבין ויונה סאלק, פיתחו את שני החיסונים הניתנים עד היום והחזירו את העולם לאורח חיים נורמלי. בעת ההיא פיתוח החיסונים ארך כמה שנים.
כיום חברות בינלאומיות הצליחו בפחות משנה לפתח חיסונים נגד הקורונה, הנמצאים כעת בשלב מתקדם של ניסויים קליניים.
כל חיסון חדש נבדק בתחילה בבעלי חיים ובהמשך בבני אדם, בשלושה שלבים. בשלב הראשון ניתן לכ־100 מתנדבים, כדי לבדוק שאין תופעות לוואי משמעותיות. בשלב השני, עד לכ־1,000 איש, נבדקות תופעות לוואי בד בבד עם התפתחות התגובה החיסונית, תאים ונוגדנים כנגד הווירוס. בשלב השלישי המורחב ניתן החיסון לעשרות אלפי מתנדבים ונבדקות תופעות הלוואי ויעילות החיסון.
מילה טובה מגיעה למכון הביולוגי בנס ציונה, שהוביל את פיתוח החיסון לקורונה במקצועיות ובמסירות. אתמול שני המתנדבים הראשונים קיבלו את החיסון - אחד מהם במרכז הרפואי שיבא - צעד נוסף בהובלה הלאומית של המאבק בנגיף. במרכז הרפואי שיבא יתחילו בשבועות הקרובים שני ניסויים נוספים של חיסון לקורונה בשיתוף חברות בינלאומיות.
היה מרגש מאוד לראות את שגב הראל, שהתנדב מסיבות אלטרואיסטיות ולמען עם ישראל, מקבל את החיסון. צוות מקצועי ומנוסה עוקב אחרי מתן החיסון בשיבא, כדי להבטיח את בטיחות החיסון ויעילותו. שגב מלווה על ידי בכירי המרכז הרפואי - האחות חלא ליטוין, פרופ' גליה רהב, ד"ר איתן בן־עמי ופרופ' דרור חרץ. ביום רביעי יקבלו את החיסון שני מתנדבים נוספים, וכך, בתוך חודש עד סיום שלב אחד, יקבלו אותו 40 מתנדבים בשיבא ו־40 נוספים בהדסה.
בהנחה שהכול יעבור כשורה, נוכל לעבור לשלב ב' ובהמשך לשלב ג', בתקווה שבחציון השני של 2021 יהיה לנו חיסון ישראלי נגד קורונה, פרי שיתוף הפעולה של המכון הביולוגי ומערכת הבריאות בישראל.
פרופ' ארנון אפק הוא המשנה למנהל שיבא וחבר בצוות היועצים של פרויקטור הקורונה, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
