קודם אשראי, אחר כך יציבות
בחצי השנה הראשונה מאז פרוץ המשבר, הציבור בישראל דחה יותר מרבע מהחזרי המשכנתאות ויותר מחמישית מההלוואות העסקיות, כמו גם הלוואות צרכניות של משקי בית ועסקים קטנים.
מדובר ביותר מ־700 אלף הלוואות בהיקף של 8.7 מיליארד שקלים - שמאז תפחו מהחזרים של מאות מיליוני שקלים בחודש; זאת, מלבד הדרישה הגוברת להעמדת הלוואות חדשות.
לפי שעה לבנקים יש עדיין אפשרות להעמיד עוד אשראי, אך ככל שמתקרבים לסף ההון העומד לרשות הגופים הפיננסיים, הקריטריונים להעמדת האשראי מחמירים ומחיר הכסף עולה.
עובדה מדאיגה שנרשמה כבר בקיץ היא הירידה בהיקף העמדת ההלוואות לאשראי צרכני - שקשה להבחין בינו לבין האשראי לעסקים קטנים. הצעד הזה, שאינו רצוי לשמירה על היציבות, הוא ללא ספק תגובה למצוקה הזו. בתקופת משבר מסוג זה צריך להעדיף את העלאת הסיכון למערכת הפיננסית על קריסת עסקים ומצוקה של משקי בית, שיצטרכו בקרוב לחזור למסלול של החזר הלוואותיהם.
למדינה אין עוד מה להציע חוץ מאשראי. ברור שכל תוכניות הסיוע לא יוכלו להוות פתרון לעסקים הסגורים ולאלה שמחזורם נפגע קשות, גם לא למאות אלפי משפחות שנאלצות להסתפק במענקי עבודה (חל"ת) ובמענקי אבטלה - שאינם סוגרים את הפער בין ההכנסה הרגילה שלהם לבין הכנסתם כיום.
ערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
