החיסון לא מעבר לפינה

"אנחנו הולכים לקראת הסגר השלישי", אלו הקריאות שנשמעות מכיוונים שונים בייאוש - והייאוש מוצדק. אך הדבר לא מחויב המציאות. עם קצת הקפדה ניתן לשלוט במגפה ולשמור אותה על אש קטנה. לא ניתן להיפטר מהווירוס הזה, ועם פתיחת בתי הספר וגני הילדים צפויה עלייה בתחלואה או עצירת מגמת הירידה שהיתה בעקבות הסגר של החגים. פתיחת המסחר והעסקים הקטנים בשבועיים הקרובים תביא לעוד עלייה קטנה בלבד בתחלואה, כך אנו מקווים.

עלינו ללמוד כיצד לחיות עם המצב, ולנסות להפוך את הקורונה למחלה כמו מחלות אחרות שמסתובבות באוכלוסייה, למשל נזלת ושפעת. זאת לצד ההבנה שהמחלה קשה יותר מנזלת ושפעת. אך ברור שכלכלית איננו יכולים יותר להתמודד עם הסגרים שהרסו לנו את הכלכלה, ולכן אנחנו כציבור צריכים להחליט מה חשוב לנו. חשוב לנו שילדים יחזרו לבית הספר, חשוב לנו שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד, אז בואו נחליט שניתן לעשות זאת עם קצת שינוי בהתנהגות ואולי אפילו במנהגים התרבותיים שקיימים אצלנו דורות על דורות, בדגש הוא על מניעת התקהלויות.

נקודה חשובה להבהרה היא שהחיסון אינו מעבר לפינה. אמנם העיתונות מלאה בסיפורים על התקדמות פיתוח החיסונים, ואפילו בידיעות על מדינות שכבר מחסנות את תושביהן. אך אנחנו לא שם. תהליך פיתוח חיסון בימים רגילים יכול לארוך 15-10 שנים. חברות התרופות והמדענים עובדים מסביב לשעון כדי להביא חיסון חדש למגפה בזמן קצר בהרבה ממה שהיינו רגילים, אך המאמצים יכולים להימשך עוד שנה-שנתיים.

חשוב להדגיש שאנחנו לא מעוניינים לקבל חיסון שלא נבדק בכל האמצעים הידועים. מטרת בדיקות אלה לדעת קודם כל שהחיסון בטוח (ללא תופעות לוואי), וכן שהוא אפקטיבי ומגן מפני הווירוס. כדי לבדוק את שתי נקודות אלו נדרש זמן, מה שמצריך להמתין בסבלנות לחיסון ולמצוא את קו האמצע שבין הגבלות על פעילויות וחזרה מלאה לחיים טרום הקורונה.

שוב, שמירה על מרחק, הקפדה על שימוש במסכות והיגיינה, הם שיטות ה-"Low Tech" שיש לנו, אך הן הטובות ביותר שיש כעת. גם בתוך מבוך אי-הבהירות בנוגע למקומות שניתן לפתוח ואלה שלא, אנחנו צריכים לקבל החלטות בעצמנו. בואו נימנע מיציאות מיותרות מהבית, ממפגשים עם אנשים רבים, משהייה עם אנשים במקומות סגורים ועוד פעילויות מסוג זה. כל אחד יודע בדיוק מה עליו לעשות כדי להוריד את הסיכון שלו להידבק, אין כאן סודות.

הבלבול הגדול וחוסר האמון שנוצר מול משרדי הממשלה בשלבי פתיחת המשק נובע, בין היתר, בגלל הקושי של משרד הבריאות להסביר בצורה משכנעת את ההצדקה לפתיחה של עסק מסוים ואי פתיחה של עסק אחר.

משרד הבריאות מנסה לבנות הנחיות כלליות, והמהלך דורש הכללה של עסקים מסוגים שונים תחת אותה הקטגוריה. הציבור אינו מבין ולא מקבל את ההכללות האלה, וכך משרד הבריאות מאבד את אמונו. לדוגמה, ההחלטה על פתיחת בתי כנסת לעומת אי-פתיחת עסקים קטנים לא מובנת לרוב הציבור ומשרד הבריאות מתקשה להסביר אותה.

אולי משרד הבריאות צריך לשנות קצת גישה? אולי ניתן להפסיק עם ההכללות הללו, ולנסות לבצע הפרדה טובה יותר בין סוגי עסקים שונים. אולי ניתן לסגור באמת רק עסקים שניתן להסביר בצורה ברורה מדוע יש לסגור אותם, וכמובן לתת הנחיות מדויקות במתווה הפתיחה - כפי שנעשה בעבר עם "התו הסגול". חוסר היכולת להסביר בצורה ברורה את ההנחיות לסגירה כזו או אחרת, עומד בבסיס חוסר האמון והפחד מגל שלישי וסגר נוסף.

מילה או שתיים על בתי הספר: סוף-סוף ילדי כיתות א'-ד' חוזרים לשגרה. בשלב ראשון, חשוב מאוד להחזיר את הילדים לבית הספר. נזקי סגירת בתי הספר והלימודים בזום עוד יילמדו לעומק בחודשים ובשנים הבאות. יש להניח שקבוצות ילדים מסוימות לא יינזקו כלל, ואולי אפילו ירוויחו במובנים מסוימים, אך קבוצות ילדים אחרות שאין להם נגישות להוראה המקוונת או אינם מסוגלים ללמוד בשיטה זו - יינזקו.

השאלה היא כמה מהר המערכת תצליח לזהות את הילדים האלה ולבנות עבורם תוכנית לצמצום הפער שנוצר. אני קוראת כבר בשלב זה למורות לנסות לזהות את הילדים שנשארו מאחור - ולהשקיע גם בהם.

מומחים בבריאות הציבור ובחינוך קוראים לנסות ולהתמודד עם הקורונה ללא סגירת בתי הספר והגנים בעתיד, בגלל הנזקים הגדולים לילדים כאשר מתברר שהפגיעה של המחלה בילדים היא לא קשה. אמנם הם נדבקים ומדבקים, אך בשיעור נמוך יותר משל המבוגרים. לכן יש לעשות מאמץ גדול ולדאוג לכך שבתי הספר יישארו פתוחים.

המצב בתיכונים מורכב יותר וכבר למדנו זאת מהניסיון. גם את התיכונים יש לפתוח בקרוב, אך במקביל לבנות מערך שיצמצם את המגעים בין בני הנוער. אך שיהיה ברור: פתיחת בתי הספר והתיכונים תביא לעלייה במספר הנדבקים באוכלוסייה. דרוש מערך מהיר לקטיעת שרשראות ההדבקה, שיתוף פעולה מלא מצד הציבור, וכמובן שמירה על בידוד כדי למנוע את המשך ההדבקות. כך יתאפשר לשלוט על מספר חולים שאיתו תצליח מערכת הבריאות להמשיך ולתפקד בלי שניאלץ להגיע לסגר שלישי. שוב ושוב אנו מבקשים - עשו שימוש בכל אמצעי המניעה הפשוטים יחסית: ריחוק חברתי, מסכות והיגיינה.

במקביל, עם היציאה מהסגר אנו מבקשים ממקבלי ההחלטות: אנא הסבירו את ההיגיון שמאחורי כל החלטה. אל תזלזלו בהבנה של הציבור. רק כך נצליח לשכנע את הציבור להיענות להמלצות ולא להמשיך במה שהישראלים יודעים כל כך טוב - למצוא דרכים לעקוף את ההנחיות.

פרופ' אורנה בראון אפל, בית הספר לבריאות הציבור אוניברסיטת חיפה