המזרח התיכון רוצה טראמפ

הבחירות בארה"ב מתקרבות אל הישורת האחרונה, ואיראן אינה עומדת כנראה במתח. בשבוע שעבר דווח מוושינגטון כי טהרן ניסתה להתערב בבחירות ולפגוע בסיכוייו של הנשיא טראמפ להיבחר לארבע שנות כהונה נוספות. האיראנים אינם מסתירים את רצונם לראות את הנשיא עוזב את הבית הלבן, ויש להם סיבות טובות לכך.

פעולותיו הנמרצות של ממשל טראמפ נגד איראן, החל בסנקציות הכלכליות הכואבות שמוטטו את הכלכלה האיראנית וכלה בחיסולו של קאסם סולימאני, המוח והמנוע מאחורי מאמץ ההשתלטות האיראני על אזורנו, הכניסו את איראן למגננה והסיגו אותה שנים רבות אחורה. המחשבה על ארבע שנות טראמפ נוספות מעוררת בליבם חשש כבד.

אבל איראן היא היוצא מן הכלל. למעשה, הפחד של איראן מפני טראמפ הוא אחת הסיבות לכך שמרבית מדינות האזור מייחלות לניצחונו. מעתה אמור - זו לא הכלכלה, אלא החשש מאיראן הדוחף את המזרח התיכון לרצות את טראמפ.

אפשר להתווכח על הטון ועל הסגנון, אבל אי אפשר לקחת מטראמפ את הצלחתו להשיב לארה"ב את מעמדה המוביל במזרח התיכון ואת כושר ההרתעה מול מתחרים ויריבים כאחת. בסוריה לא היסס טראמפ להכות בבשאר אל־אסד לאחר שהשתמש בנשק כימי נגד בני עמו. אובאמה דיבר אבל טראמפ עשה, ובכך סימן גם קווי גזרה ברורים לרוסים בסוריה, שקודם לכן נתפסו כבעלי הבית בסוריה. הסנקציות הכלכליות שהטיל טראמפ על סוריה בשנה האחרונה שוללות במידה רבה הן מבשאר והן מהרוסים את פירות ניצחונם בשדה הקר בימי אובאמה.

אבל הישגו החשוב של טראמפ היה קידום תהליך השלום בין ישראל לעולם הערבי לאחר שנים ארוכות של דשדוש במקום. החלטתו לעקוף את ההנהגה הפלשתינית ולא להתחשב בה הוכחה כנכונה, ולזכותו רשומים שלושה הסכמי שלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, משא ומתן עם לבנון על סימון הגבול הימי, ועוד היד נטויה.

צעדי השלום, לצד ההרתעה האפקטיבית של איראן, התקבלו בברכה בעולם הערבי. ברוב מדינות ערב ארבע השנים האחרונות השיבו את היציבות לאחר התוהו ובוהו שהביא לאזור האביב הערבי. טראמפ הפגין הבנה טובה יותר של המציאות האזורית, ובניגוד לקודמו בתפקיד, הנשיא אובאמה, לא ניסה להטיף מוסר או לקדם דמוקרטיה מערבית, ששירתה את התנועות האסלאמיות בדרכן לתפוס את השלטון בעולם הערבי.

הבחירות הקרובות תוכרענה בארה"ב ולא במזרח התיכון, אבל אין ספק כי מורשת טראמפ תישאר במזרח התיכון הרבה אחרי שיעזוב את הבית הלבן, בין שלאחר הבחירות הקרובות ובין שבבחירות שאחריהן. זו מורשת של עוצמה ונחישות, של השבת היציבות לאזור ושל עמידה איתנה לצד בעלות בריתה של וושינגטון באזור.