עקיצת העקרב שהפילה את דוניס

בלומפילד נפתח הלילה אחרי עוד פגרת קורונה מעיקה, שמשום מה לא מצליחה לשבור פה את הכדורגל. הנה תראו מה קורה באמירויות. אמרו לי שראו אותך במסיבה בחיפה. בעוד משה חוגג חגג מוקדם מדי והשיג הסכמות בעיקר עם אבו עלי, יענקלה שחר עבד בשקט, ואחרי עשור אולי יביא מהמפרץ גיים ג'יינג'ר שיפר את ההגמוניה של מכבי ת"א ובאר שבע שחילקו פה את עור הדב ב-6 השנים האחרונות.

שתי אלו חזרו לדשא במצב רוח טוב אחרי הופעות מוצלחות באירופה. מכבי עשתה את מה שצריך מול קרבאח, אבל תודו שהסיפור הגדול באירופה העונה זו באר שבע, שהתגברה והדיחה שתי צ'כיות בכירות ומנוסות ממנה, פלזן וסלביה, שנפלו שולל לטקטיקת עקיצת העקרב של יוסי אבוקסיס.

ככל שהמוניטין של אבוקסיס נוסק למעלה, לא ברור לי כרגע כיצד יצליחו קברניטי ההתאחדות לכדורגל לשים עליו יד ולשכנעו להגיע לביצת האנופלס העכורה הזאת שאי אפשר לייבש כבר 50 שנה. ככל שבאר שבע תמשיך בהתייצבותה אחרי עזיבת אלונה ואולי תחזור להיות פקטור משמעותי בקרב האליפות, מה שמסתמן כרגע כסביר, הפיתוי של מאמנה ללכת לנבחרת יילך ויקטן.

עננת הקורונה שהתעופפה ועזבה את קרית שלום, איפשרה לדוניס להציב את מי שהוא רוצה בהרכב הראשון, כולל במפתיע את שרן ייני, שלא מוותר לאף אחד, בעיקר לא לעצמו, למרות עומסי הנבחרת. מכבי, עם 2 מ-9 אחרי שני משחקים, חוזרת אחרי שנתיים להתמודד בשתי זירות במקביל, מקומית ואירופית, והצלחתו של היווני תימדד בדרך בה תצליח מכבי לסגור את הפער שנפתח ממכבי חיפה למשל, מבלי שיהפוך לקריטי ויגרום לה להזניח את המאבקים ביבשת, שהם מי שמעניינים באמת את הבוס מקנדה.

בסיכומה של המחצית הראשונה, היתה באר שבע אולי פסיבית יותר אבל מסוכנת ממכבי בזכות הברקות של ז'וסוואה, שהפיק מעצמו ולחבריו קורה, משקוף וסכנת ספיגה ממשית לדניאל טננבאום.

בהבנה מלאה שתיקו לגמרי משרת את באר שבע, וזה לפני שהיא נוסעת בשבעו הבא לסמי עופר, שלחה מכבי למחצית השנייה את איתי שכטר להגביר את הלחץ, שיכול היה לגמור את המשחק אבל החמיץ אסיסט זהב של דן ביטון.

אגב צ'כים, טל בן חיים חזר מספרטה במעמד אחר מזה שנסע אליה. הוא רק בן 31, ולמרות פציעותיו שהיקהו את מהירותו למשל, הציפיות ממנו אמורות להיות גבוהות יותר. מכבי זקוקה לו כרגע יותר מתמיד, וכדאי שיזכור את זה. הליגה חזרה עם תיקו. אבוקסיס נראה בסוף מרוצה הרבה יותר מדוניס. אפשר להבין אותו.