שבע שנים בלי מרן - ותחושת היתמות רק גדלה

אתמול ציינו את יום פטירתו השביעי של המנהיג היהודי הגדול בדורנו - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל - שהיה מעמודי האור הרוחניים ביותר בתולדות עם ישראל. שבע שנים ללא אבא ותחושת היתמות רק הולכת וגדלה.

הייתה לי הזכות להיות לצידו שנים ארוכות, לשמשו ולגדול בצילו. כשאני מדבר על מרן אני נזכר בשיחה האחרונה שהייתה לי איתו. מרן קרא לי, אחז בידי ואמר לי: "אני מבקש אותך שתבטיח לי שני דברים - לשמוע את זעקת העניים ולהמשיך את פעילות החינוך והתורה שלי בקרב הנוער".

בדיוק כמו יעקב אבינו, מרן זצ"ל דאג תמיד לחינוך ילדי ישראל ולזעקת העניים התלויים זה בזה. אם אין קמח אין תורה.

בתקופה מאתגרת זו של המאבק בנגיף הקורונה, צוואתו של מרן ניצבת מול עיניי ולא נותנת לי מנוח. המצב הכלכלי הקשה גורם לנו לעמול במשך כל שעות היום כדי לדאוג לשכבות החלשות שיוכלו לחיות בכבוד, לסייע לעסקים הקטנים המתמודדים עם קשיים, לאזרחים הוותיקים המבודדים כבר תקופה ארוכה וכמובן לבני הנוער שנמצאים ללא מסגרות.

בתקופה האחרונה, כשעם ישראל סובל מפילוג וקיטוב בין המגזרים, דמותו של הרב עובדיה חסרה לי באופן אישי, וכמוני לעוד רבים. הרב, שהיה דמות מאחדת והיה רגיש מאין כמותו לכאבו של הזולת, ראה בעיניו תמיד את כל שבטי ישראל ולקח על כתפיו החלטות שרק ענק כמוהו יכול לקחת.

הרב הכיר ביהדותם של עולי אתיופיה, וכך העלה לארץ אלפי יהודים שהיו נשארים רחוקים מאיתנו, ללא מסורת וללא קשר ליהדות ולמדינת ישראל. הוא ראה בעצמו את השבר הנורא במלחמת יום הכיפורים, התיר את עגונות המלחמה ונתן להן את האפשרות להמשיך ולחיות בעוצמה.

מרן עמל שנים ארוכות להחזיר את הכבוד והעטרה ליהדות ספרד, הוא הרים את קרנה והחזיר את כבודה.

מרן כיבד מאוד את חיילי צה"ל. באחד משיעוריו שהיה מעביר במוצאי שבת, אמר הרב "צריך להעריך את חיילי צה"ל ולברך אותם. ראיתם חייל? צריך לנשק אותו! הוא מוסר את עצמו בשביל עם ישראל!"

קרוב למיליון ישראלים, גברים, נשים וטף, חילונים לצד דתיים ומסורתיים, השתתפו בהלוויה הגדולה ביותר שראתה מדינת ישראל. הם באו כולם להלוויה הענקית כי חשו שמרן היה אבא רחום, ענוותן, ואוהב ישראל עצום שאין שני לו.

מרן תמיד דיבר וכתב על כך שתורתנו הקדושה היא תורת חיים, כפי שכתוב "וחי בהם ולא שימות בהם".

אין לי ספק שאם מרן היה איתנו היום, הוא היה זועק ומעורר את כולם לשמור על כל ההנחיות כדי למנוע הדבקה, לעטות מסיכות, לשמור מרחק ולמנוע התקהלויות.

אנו מחויבים להמשיך את מורשתו גם בתחום זה.

השנה, עקב המצב הקשה בעולם וההתמודדות עם נגיף הקורונה, לצערנו, לא נוכל לקיים עלייה המונית לציונו של מרן. במקום העלייה, נדליק איש-איש בביתו נר, נקדיש כל אחד ואחת מאיתנו לימוד ואמירת פרק קי"ט בתהילים עם אותיות ע ו ב ד י ה ושל המילה נ ש מ ה, לעילוי נשמתו הטהורה של מרן רבנו עובדיה יוסף בן גורג'יה.

אני בטוח שמרן בשמיים, כפי שעשה בחייו, עומד כעת ומתפלל לפני הקב"ה, שיסיר מעלינו את המגיפה, יאחד אותנו וירפא את כל מכאובינו. נמשיך בדרכו, בדרך האחדות, המסורת והשלום.

הכותב הוא יו"ר תנועת ש"ס, ושר הפנים והפריפריה