"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשבילם כשאין בית ספר, אין גם ארוחה

,עודכן

בעוד ממשלת ישראל פותחת את גני הילדים, היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה שמאות אלפי תלמידים מהמעמד הכלכלי הנמוך מנותקים ממפעל ההזנה - הארוחה היומית החמה שהיו מקבלים במוסדות החינוך עד לפרוץ המשבר. לא די שלרבים מהם אין מחשב או חיבור לאינטרנט, הרי שכעת - דווקא בעיצומו של משבר כלכלי מחריף והולך - הם לא מקבלים תזונה ראויה שמגיעה להם על פי חוק.

מערכת החינוך לא פועלת במנותק מהמציאות החברתית, הכלכלית, התרבותית והפוליטית שבה היא מתקיימת. לפי דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2018 של המוסד לביטוח לאומי, ב־2018 חיו בישראל כ־469 אלף משפחות עניות - קרוב לשני מיליון נפשות, ובהן 841,700 ילדים. ישראל נמצאת במקום השני בשיעור הילדים העניים מבין מדינות ה־OECD, שנייה רק לטורקיה.

חלק גדול מילדים אלו - 638 אלף לפי הערכות - סובלים מאי ביטחון תזונתי, המוגדר כהיעדר נגישות סדירה למזון בכמות מספקת, מזון בריא ומזין הכולל את כל אבות המזון ומאפשר חיים בריאים ופעילים. מספר זה אינו מביא בחשבון את הקבוצה ההולכת וגדלה של אלפים רבים - "הילדים הרעבים החדשים" - שהצטרפו לקבוצה זו בעקבות המשבר הכלכלי.

מערכת החינוך הישראלית כוללת מפעל הזנה לתלמידים מתוקף חוק ארוחה יומית לתלמיד מ־2005. החוק קובע הסדר של מתן ארוחה חמה לתלמידי גן חובה ובתי ספר יסודיים שבהם מונהג יום לימודים ארוך (עד השעה 16:00). מפעל ההזנה מתקיים גם במוסדות החינוך המיוחד, הפועלים במתכונת יום ארוך מתוקף חוק החינוך המיוחד. בסגר הראשון שהוטל על בתי הספר באמצע חודש מארס, רק כ־18 אלף מתוך כ־400 אלף הילדים התלויים בתוכנית המשיכו לקבל מזון - כך עולה מנייר עמדה ששלחו עשרות מומחים מתחום התזונה והבריאות למל"ל. חלק מתקציב מפעל ההזנה נלקח על ידי משרד העבודה והרווחה למימון ארוחות לקשישים.

גם עתה, לאחר הסגר השני, לא נמצא מענה לילדים שנהנו ממפעל ההזנה וכן גם לילדים נוספים ולעשרות אלפי נערים ונערות בסיכון שאינם זוכים לארוחה יומית. האבסורד בעניין הוא שזו אינה בעיה תקציבית: משרד האוצר הקצה תקציב של כ־600 מיליון שקלים למתן מענה לילדים הזקוקים לארוחה. תקציב שאינו ממומש בשל האנדרלמוסיה, חוסר השקיפות והיעדר יכולת ארגונית ותיאום בין משרדי הממשלה שונים, המותיר מאות אלפי ילדים, חלקם הולך לישון רעב, ללא מענה לצורך הבסיסי ביותר שלהם.

ד"ר סראב אבו רביעה היא מרצה בכירה במחלקה לחינוך באונ' בן־גוריון, יוסי דהאן הוא פרופסור למשפטים ויו"ר מכון אדווה. שניהם חברים בצוותי המומחים של המשבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר