"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לנצל את הנגיף לתיקון העוול שנגרם למערכת הבריאות

,עודכן

קשה להאמין עד כמה התהפך עלינו עולמנו לפני עשרה חודשים. וירוס שהיה מוכר במקרה הטוב למומחים בודדים, טלטל את העולם והפך לעיסוק המרכזי של כולנו. מערכת הבריאות, שבמשך שנים היתה הבן החורג של מדינת ישראל, הפכה לחוד החנית של המאבק בקורונה.

מרגע פנייתו של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר סימן טוב, למנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' יצחק קרייס, לא עבר שבוע ונפתחה מחלקת קורונה ראשונה בישראל ולאחריה טיפול נמרץ קורונה, פסיכיאטריה־קורונה, שיקום נשימתי קורונה ועוד.

גם בתי החולים האחרים וקופות החולים התגייסו במהירות שיא, פתחו מחלקות חדשות, בנו מערך לטיפול בעשרות אלפי חולים בקהילה, הכשירו את המעבדות לביצוע בדיקות קורונה ונערכו עם צוותים רפואיים למתן הטיפול הרפואי המתקדם ביותר בעולם. המרגש מכל הוא התגייסות הצוותים הרפואיים וכלל אנשי מערכת הבריאות, שעשו ועדיין עושים לילות כימים בטיפול בחולים. חלקם עושים זאת הרחק מאור הזרקורים, כדוגמת המערך הגריאטרי. מעטים יודעים שבבית החולים הגריאטרי הרצוג יש כיום כ־100 חולי קורונה המטופלים במסירות רבה.

תוך כדי ניהול המאבק בקורונה, צפו ועלו תחלואי מערכת הבריאות בישראל שבמשך שנים רבות הוזנחה על ידי המדינה. ישראל משקיעה אך ורק 7.4% מהתוצר המקומי הגולמי בבריאות, בהשוואה ל־9% בקרב מדינות ה־OECD, וכן 11% בגרמניה, ויותר מ־16% בארה"ב.

למרות ההשקעה הנמוכה, הישגי מערכת הבריאות מדהימים: תוחלת החיים בישראל גבוהה, תמותת התינוקות נמוכה ותמותה ממחלות לב ירדה בכ־60% בשני העשורים האחרונים. לא בכדי ה־OECD הגדיר ב־2012 את מערכת הבריאות בישראל כ"ראויה לקנאה", ו"בלומברג" דירג אותה בשנים האחרונות בין שש מערכות הבריאות היעילות ביותר בעולם. הפרדוקס של מערכת הבריאות, שמצליחה להגיע להישגים מדהימים באמצעים דלים בזכות המסירות של אנשיה, היה בעוכרינו לאורך כל השנים. כיום הוא פוגע ביכולת שלנו לתת מענה רפואי איכותי לעם ישראל. בהיעדר רזרבות במערכת, אותן מחלקות פנימיות וצוותי טיפול נמרץ, שגם בחורף רגיל סובלות מאי ספיקה ונאלצות למרבה הבושה לאשפז קשישים במסדרון, צריכות כעת להתחלק לשניים - חלק לטיפול בקורונה וחלק לטיפול בחולים שבשגרה.

במקום לראות במשבר הקורונה הזדמנות להעצים את מערכת הבריאות, לפתוח מחלקות חיוניות חדשות ולהוסיף כוח אדם, הסתפקה המדינה בהקצאת תקנים זמניים עם תאריך תפוגה מוגדר - יוני 2021.

בהיעדר הקצאת מיטות אשפוז, בתי חולים שפתחו מחלקות פנימיות קורונה חדשות והכשירו צוותי טיפול נמרץ חדשים, ייאלצו לסגור אותן עם סיום משבר הקורונה במקום להשאירן לטובת העצמת מערכת הבריאות גם בימים של שגרה.

משבר הוא הזדמנות. מדינת ישראל יכלה למנף את הקורונה כדי לתקן את העוול רב השנים שנגרם למערכת הבריאות, אבל לא השכילה לעשות זאת. "מי שנכשל בלימוד ההיסטוריה, נידון לחזור עליה", אמר וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, במהלך מלחמת העולם השנייה. אז אולי פעם אחת נלמד משהו?

הכותב הוא המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, מ"מ יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים בישראל, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר