שובו של השד הגזעני

ביום שני ניסו מפלגות יש עתיד ומרצ להפיל את הממשלה. על הלגיטימיות של המהלך בתקופת מגיפה אפשר לדון, אבל בהינתן שזה מה שמפלגות אופוזיציה עושות ועשו מאז ומתמיד, ושאי אמון הוא עצם הגדרת האופוזיציה - קשה להאשים אותן.

לא כאן הבעיה. הבעיה היא בדמגוגיה הזולה, השקרית, המניפולטיבית ומרושעת שהופנתה נגד חברי הכנסת ממפלגת דרך ארץ, שנועדה לגרום להאוזר ולהנדל לערוק מהממשלה ולהצביע יחד עם האופוזיציה, וכך להפילה. כך כתבה חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון בעמוד הפייסבוק שלה: "אפשר להחליף את ראש הממשלה בהצבעה על אי (אמון; ק"א) קונסטרוקטיבי שיתקיים בכנסת ביום שני הקרוב על ידי סיעות מרצ ויש עתיד. האוזר והנדל, כמה נמוך תהיו מוכנים לקחת את ישראל רק כדי להימנע ממגע עם הח"כים הערבים? במבחן הקודם שלכם נכשלתם בגדול, עכשיו קיבלתם מועד ב' כדי לעשות תיקון. הפעם לא תוכלו לומר 'לא ידענו'. אתם רואים את כל התמונה, היא מונחת לפניכם. עכשיו תבחרו", דרשה גלאון, ושאלה ב"הארץ": "הנדל והאוזר, אתם יותר נבחרי ציבור או יותר גזענים?"

נתחיל מהסוף: יועז הנדל וצבי האוזר הם קודם כל נבחרי ציבור. זאת היתה שאלה ממש קלה, זהבה. הציבור שבחר בהם לא רוצה ממשלה הנשענת על תמיכת הרשימה המשותפת, והשניים משקפים את רצון הבוחר. האמת היא שהם משקפים את רצון הרוב המוחלט של העם. הרצון הזה מתנגש עם הרצון והאמונות שלך, גלאון, שזה בסדר, ולכן מפלגתך באופוזיציה. ככה עובדת השיטה ויש בה היגיון המושתת על שוויון בפני הקלפי, מושג שאמור להיות מוכר לך מאיפשהו.

אבל אני רוצה לחדד את השאלה של גלאון: האם יכול להיות שהנדל והאוזר הם גם נבחרי ציבור וגם גזענים? יכול להיות שהציבור עצמו גזען? יכול להיות שכל התשובות נכונות?

כבר עשרות שנים נוהגים אנשי השמאל לנגן על מיתר הגזענות. להשוות בינינו, הימין הערכי, לבין הלבנים הגזענים בארה"ב או אפילו לבין הנאצים. כמה קל לקרוא לנו פשיסטים. כמה קל להתעלם מההבדל המהותי, היסודי כל כך, בין ההקשרים ההיסטוריים. אבל משמעותה של ההתעלמות הזאת היא הרס עצמי, ומוכרחים להתרחק ממנה אם אנחנו רוצים לשרוד כאן.

וזה ההבדל המהותי: מאז ראשית הציונות הערבים רוצחים אותנו. לפעמים זה מצליח להם יותר, לפעמים פחות, אבל זאת המגמה הכללית. נציגיהם בכנסת רוצים למחוק את מדינת ישראל כמדינה יהודית. לכן ההתנגדות לשיתוף פעולה איתם מבוססת על רצון לחיות מצד אחד, ועל חוסר אמון בהם ובמניעיהם - תחושה שהם הצליחו לבסס אחרי עשרות אלפי הרוגים יהודים - מצד אחר. האם זו גזענות? האם היהודים באירופה רצו להשתלט עליה ורצחו אלפי נשים וילדים גרמנים?

אנחנו חייבים לזכור את זה בכל פעם שהשמאל הרדוד, המניפולטיבי, מנסה ליצור את המשוואה השחוקה והשקרית הזאת. אנחנו רוצים שלום, אנחנו רוצים שוויון, ואנחנו רוצים שהם יתבססו על אמון ועל רצון טוב. חובת ההוכחה היא על הערבים, ואנחנו עדיין לא השתכנענו. האוזר והנדל הם נבחרי ציבור. ציבור תאב חיים ולמוד שכול. ציבור חכם.