בנט, ככה לא בונים אלטרנטיבה

חלפו כבר יותר משבע שנים מאז הצטרפותו של בנט לפוליטיקה. כל שבע השנים הטובות הללו לא הספיקו לו כדי לעבור טירונות פוליטית. הוא אינו מפיק לקחים מתאימים מכישלונות, ואינו מוכן לקבל אחריות למעשיו. רק לפני שנה ומחצה נטש בבת אחת את שותפיו הפוליטיים, האיחוד הלאומי והבית היהודי, העז להסתכן בריצה עצמאית, לא עבר את אחוז החסימה, השליך 140 אלף קולות ימניים לפח הזבל ובמו ידיו מנע את ניצחון הגוש הפוליטי שאליו השתייך אז. מזוכיזם פוליטי במיטבו.

הצבעתו האומללה עתה בזכות לפיד כראש הממשלה הכניסה אותו מייד למגננה. נתניהו, שיחגוג בעוד כמה ימים את יום הולדתו, כבר קיבל שי נאה מנפתלי הנדיב. מכל חברי ימינה רק אחד, מתן כהנא, הצטרף לאיוולת הזו. כלומר, בנט כל כך חלש, שאפילו רוב חברי סיעתו מצפצפים עליו בגלוי. איילת שקד, השותפה הנאמנה, הפנתה לו הפעם עורף.

מאימתי מועמד לראשות ממשלה תומך בהצעה שמראש סיכוייה אפסיים? ממתי מועמד לראשות ממשלה תומך בכלל במועמד אחר? ממתי מועמד הטוען שהוא ימני, תומך במנהיגו של הגוש הנגדי לראשות הממשלה?

סוף־סוף הפציעה לה הקורונה והעלתה את קרנו של המושיע הלאומי, ודווקא ברגע זה, כאשר הסקרים המקסימים מחמיאים לו ומלטפים את פדחתו, הבקיע הפודה גול עצמי. לא סתם גול, אלא ממש בעיטת יעף לחיבורי הקורות. וכשננעץ הכדור במטרה, הנה הוא ניצב יד ביד בכנסת ישראל עם מרב מיכאלי, סמי אבו שחאדה מבל"ד, יאיר גולן ועוד מופלא אחד - לא ביבי, כי אם אחמד טיבי.

אם בנט רוצה בכנות ללמוד איך עושים אופוזיציה בעיתות משבר, הוא מוזמן לפשפש בהתנהגותו של האופוזיציונר הגדול מכולם, בגין, בארבעה מצבי משבר: אלטלנה ב־1948, ערב מלחמת ששת הימים ב־1967, מלחמת יום הכיפורים ב־1973 ומבצע אנטבה ב־1976. חוט השני העובר בארבעת המקרים הוא מתן גיבוי לממשלה, שמקורו בהבנה עמוקה של עומק השבר בציבור. סדר העדיפויות שקבע, טובת המדינה והאזרחים מעל הכל, הוא הבסיס האיתן להצלחה. בגין היטיב לסכם זאת בשתי מילים - אהבת ישראל. המוני העם חשו שבגין הוא אדם ישר, טוב לב והגון, והשיבו לו כגמולו בים של אהבה ובמבול של פתקי מחל לקלפיות.

בנט נוהג הפוך מבגין. על פי ספר ההוראות שכתב, צריך לנצל משבר לאומי חמור לחרחור ריב, לפתיחת חזית נוספת נגד הממשלה, להחלשת העומדים ליד הגה השלטון, לדכדוכם של ההמונים הפגועים, והעיקר - לקבלת מחיאות כפיים סוערות ממפיצי הרשע והזדון. ככה לא בונים ממשלה. קורונה אינה אלטרנטיבה שלטונית.

פרופ' גיורא גולדברג הוא מומחה למדע המדינה