"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפלשתינים מאבדים מעוזי תמיכה בעולם הערבי

,עודכן

הכתובת הופיעה על הקיר זה מכבר. בראשית השנה כשלו הפלשתינים במאמציהם למנוע פריצת דרך ביחסי ישראל וסודאן, ובחודש שעבר נאלצו להרים ידיים לאחר שאיחוד האמירויות ובחריין חתמו על "הסכמי אברהם", הסכמי שלום ונורמליזציה עם ישראל.

כהרגלם, יצאו הפלשתינים למאבק חורמה, אלא שהתברר להם, להפתעתם, כי נותרו לבדם. ניסיונם לגייס את הליגה הערבית נכשל. שום מדינה ערבית לא הצטרפה אליהם בגינוי הסכמי השלום - למרות הגידופים וההאשמות בבגידה ובתקיעת סכין בגב הפלשתינים. גם הימים שבהם הרתיעה הבריונות הפלשתינית את העולם הערבי, חלפו. אכן, מתברר שנסיכי המפרץ קורצו מחומר אחר.

בשבוע שעבר יצא הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, ששימש שגריר ארצו בוושינגטון וראש שירותי המודיעין בארצו, במתקפה חסרת תקדים על הפלשתינים והטיח בהם דברים חריפים שכמותם לא שמעו בעבר מאיש. הוא הגדיר את המנהיגים הפלשתינים "סנגורים כושלים של עניינם", והוסיף כי ההנהגה הפלשתינית מהמרת תמיד על הצד המפסיד. הוא הזכיר שערב מלחמת המפרץ בתחילת 1991 ביקר ערפאת את סדאם חוסיין, ושאנשי המפרץ לא ישכחו "צעירים מוסתים בשכם רוקדים כאשר ריאד הופצצה בידי העיראקים". ובכלל, סיכם בנדר בן סולטאן, "היהודים קיבלו את תוכנית החלוקה בשנת 1947, ואילו הפלשתינים דחו אותה - ועתה הם מבקשים להחזיר את הגלגל אחורה".

על ההלם שעוררו דבריו של בנדר בן סולטאן יעיד הדגל הלבן שהניף סאיב עריקאת, מבכירי אש"ף. כמה שבועות קודם לכן הוא האשים את מדינות המפרץ כי הן מסייעות לישראל לייהד את ירושלים וכי דקרו את הפלשתינים בגבם. אבל עתה, ימים ספורים בטרם חלה אף הוא בקורונה, הוא כבר ביקש רחמים ו"התיר" לכל מי שרוצה לנרמל את יחסיו עם ישראל לעשות זאת, אך ביקש או אף התחנן כי יימנעו מלתקוף את הפלשתינים כפי שעשה הנסיך הסעודי.

אלא שדומה שגם לניסיון להציג את הפלשתינים כקורבנות על לא עוול בכפם אין כבר קונים. אגב, לא רק מן המפרץ קיבלו הפלשתינים גט כריתות. גם הנשיא הסורי בשאר אל־אסד, המאותת לאחרונה כי הוא נכון לחדש את המשא ומתן לשלום עם ישראל, הבהיר כי השאלה הפלשתינית אינה מעניינו, וכי היא אינה צריכה להפריע להשגת שלום בינו לבין ישראל.

אין ספק שהפלשתינים הרוויחו ביושר את היחס שמגלים כלפיהם הערבים. במשך שנים הם התייחסו אל מדינות ערב כאילו הן נתונות בכיסם, נכונות לרצות את הפלשתינים ולמלא אחר הגחמות שלהם בכל מחיר ובכל תנאי - אחרת תואשמנה בבגידה. אלא שימים אלו חלפו והחל עידן חדש, עידן של נורמליזציה ושלום עם ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר