מעולם לא פוענח: לזכור את ג'ו אלון

בהמולת תחקירי מלחמת יום הכיפורים, בין כל המחדלים, הקונספציות והצופים שנרדמו, שוב נשכח חיסולו של אל"מ יוסף (ג'ו) אלון ז"ל, הנספח האווירי של צה"ל בארה"ב. גם ההיסטוריונים וחוקרי המודיעין שיודעים לספר כמה נשימות נשם אשראף מרוואן בטרם נפח את נשמתו, דלגו על תיק אלון בדרכו אל תהום הנשייה. תזכורת: אלון נרצח בשעת לילה מאוחרת של ה-1 ביולי 1973 בחצר ביתו השכור בפרבר וושינגטוני, שלושה חודשים לפני המלחמה. הוא הותיר אחריו אישה ושלוש בנות צעירות שהוחזרו בבהילות ארצה במטוסו של נשיא ארה"ב ניקסון. בטקס האשכבה מיהר שר הביטחון משה דיין להאשים בחיסול את "המחבלים".

החקירה התבצעה על ידי מיטב החוקרים ברשויות המודיעין והביון האמריקניות, ונגעה לכאורה בכל מניע אפשרי: לאומני, פלילי או אישי אבל התוצאה הייתה כלום ושום דבר. ארה"ב הגדולה, זו שהגיעה מרחק סנטימטר מסדאם חוסיין ומבין-לאדן, זו הדורסת כל מחסום כשהיא רוצה להגיע לחקר האמת בסוגיה כלשהי, מנופפת 47 שנים בתיק קרטון עב כרס שעל כריכתו הכותרת הצינית – בלתי מפוענח. "הפכנו כל אבן", מתנצלים שוב ושוב נציגי המעצמה, "זו פרשה שקשה לפענחה".

מדינת ישראל חבה הסבר לשלוש בנותיו ולרעייתו ז"ל, על רצח הבעל והאב, ובל נשכח – מדובר בשליח רשמי ובכיר שלה. רשויות המדינה מסתתרות באופן תמוה ומעליב מאחורי גבם של האמריקנים. ראש אמ"ן דאז האלוף אלי זעירא וראש המוסד צבי זמיר ממלאים פיהם מים, מפקד חיל האוויר האלוף דוד עברי איים לצאת מהאולפן כשנשאל על הסוגייה הזאת במהלך ריאיון, הטייס תא"ל רן פקר (רונן) ז"ל שעיין בתיקי החקירה כנאמן מוסכם על המדינה ועל המשפחה, הלך לעולמו מבלי שהבהיר את התמונה. רק הטייס אל"מ (מיל') יעקב אגסי אישר את נכונות המידע.

בהיעדר גרסה רשמית סדורה למניע ולזהות הרוצח, חדרה לחלל שנוצר, ההערכה, ספק תיאוריית קונספירציה, כי יד האמריקנים עצמם בדבר. השתיקה הרועמת וההשתקה הטוטאלית סביב הפרשה, הולידה נראטיב שנשמע הזוי, הטוען כי אל"מ אלון נחשף ל"דיל" פוליטי סודי ביותר ומועט שותפים, בין גולדה מאיר, משה דיין והנרי קיסינג'ר, שעמד לשנות את פני המזרח התיכון. לפי נראטיב זה, ישראל הייתה אמורה לאפשר למצרים "ניצחון קטן" שישיב למצרים את כבודה, צה"ל היה אמור לתקוף התקפת-נגד ולנצח ואז ארה"ב הייתה אמורה להתערב ולכפות הסדר. נשמע מוכר? בוודאי. זהו שידור חוזר של "ועידת סוור" שתכננה משהו דומה במבצע קדש באוקטובר 1956. תיאוריית קשר?

מעניין, כל הרציחות של שליחי מדינת ישראל שנרצחו בחו"ל החל מ-1970 ועד 1992 -עדנה פאר בפרגוואי, אתי טלור ואלברט אטרקצ'י במצרים, אפרים אלרום, אפרים אלדר, עמי שחורי, יעקב בר סימנטוב שלמה ארגוב, ברוך כהן וצדוק אופיר באירופה, וכלה במקרה האחרון של אהוד סדן בטורקיה - פוענחו, והאחראים ברוב המקרים הובאו לדין. במקרים אחרים מדינת ישראל ידעה לפרוע את החוב בצורה אחרת. רק המקרה הבלתי מפוענח של אלון ממשיך להציב סימן שאלה גדול מעל לראשה של מי ששלחה אותו למשימתו, האם יידע כל ילד עברי כי הפקיד את גורל הוריו בידי מפקדים הראויים לכך?

אל"מ (מיל.) ד"ר משה אלעד הוא מרצה בחוג למזרח תיכון באקדמית גליל מערבי