"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הימים הנוראים: הגיע הזמן לפיוס כללי

,עודכן

הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, הידועים יותר כעשרת ימי תשובה, נקראים גם הימים הנוראים (והשנה הם אכן הצדיקו את תוארם). בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות אלו הימים המיוחדים של השנה.

ימים שבהם התפילה היא חוויה עוצמתית. הניגונים, הפיוטים, קטעי התפילה המיוחדים, השירה המשותפת, מלווים אותך הרבה אחרי תרועת השופר בסיום הצום. מכירת הכיסאות תמיד מתבצעת לפני ראש השנה, ובדרך כלל רוב בתי הכנסת הם סולד אאוט. גם יהודי שרחוק משמירת תורה ומצוות יפקוד את בית הכנסת בתפילת כל נדרי או בתפילת נעילה.

לא מעט בתי כנסת נסגרו אי שם אחרי פורים וטרם שבו לפעול, אבל הדרישה לסגור את בתי הכנסת לפני ראש השנה ובעיקר ביום הכיפורים הובילה רבים לדכדוך אמיתי, אף שרבותינו דרשו שצריך אדם לשמוח לקראת יום כיפור, שהרי הוא נכנס למכונת השטיפה מחטאים ויוצא נקי בבוקרו של י"א בתשרי.

בית הכנסת הוא סמלו של העם היהודי כבר 2,000 שנה. "מקדש מעט" הוא נקרא, והתפילות הן התחליף לעבודת הקורבנות. ברבות השנים הפך בית הכנסת למרכזן של הקהילות היהודיות בגולה. בליל הבדולח הנאצים ימ"ש הרסו כמעט את כל בתי הכנסת בגרמניה כפעולה המרכזית שלהם.

כבר לפני חודש דרשו רבים שאת תפילות ראש השנה ויום כיפור נתפלל השנה בחוץ, אבל דרישה זו נתקלה בחום הכבד - שהבריח גם מתפללים ותיקים מהרחובות ומהחצרות לאולמות הממוזגים. אבל גם אלו ייסגרו החל מהיום.

קשה לקבל את הסגירה, אבל התפשטות הנגיף מחייבת. אבל השיא היה כאשר תפילות בתי הכנסת הושוו להפגנות בבלפור. פה כבר הבנת שמישהו כאן השתגע. איך אפשר לקחת את המסורת היהודית בת 2,000 שנה, את מקומה של השכינה, וליצור לינקג' בינה לבין מיצגי השנאה בבלפור? הקריאות "תתפטר" עומדות בקנה אחד מול מאות שנים של "ונתנה תוקף" ו"אדון הסליחות"?

כמי שהשתתף בהפגנות בעבר, אסור למנוע את הזכות הזאת מאזרחים, אבל ממתי דמוקרטיה דוחה פיקוח נפש? מתי יבינו ראשי "המחאה" שבהתנהגותם המופקרת הם שימשו לגיטימציה לחתונות המוניות בשפרעם, ובחיפה? לפריקת עול כללית בציבור שהביאה אותנו עד הלום?

שר הביטחון בני גנץ הוא "פרסונה פר בנה", איש עתיר זכויות שלחם קרוב ל-40 שנה. דווקא הוא, בוגר החינוך הממלכתי-דתי, מוביל מפלגה ששריה משווים את "זכות ההפגנה לזכות התפילה"? איך הפכו ההפגנות בעלות אותו משקל לתפילותיהם של אבות אבותינו מימי בית שני?

הגיע הזמן להודנה כללית ולתפילת רבים: "אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי סהר

מסקר את הכדורסל הישראלי והאירופי וכותב טורי דעה. בתחום התקשורת מ-1990, בין השאר בעיתון "חדשות", "הארץ" ו"מקור ראשון". הצטרף ל"ישראל היום" ב-2007. בוגר בית הספר למאמנים במכון וינגייט. נשוי + 3. "רלף קליין ז"ל הוא המרואיין החביב עליי במהלך הקריירה כולה. איש שמסמל את תקומת עם ישראל מחורבות השואה לעצמאותו"

כדאילהכיר