צמיחה תציל מקריסה
הדו"ח של ארגון המדינות לשיתוף פעולה וקידום כלכלי, כמו גם הדו"ח העדכני של האוצר, מסבירים עד כמה מצבנו הכלכלי מאתגר. לא רק הקורונה מותירה צלקות למשך תקופה ארוכה אחרי ההחלמה - גם הכלכלה כך.
הפגיעה של צעדי המנע להתפשטות הקורונה, כפי שהיא נראית כבר עכשיו, היא לפחות לשלוש השנים הקרובות בתרחיש האמצע. כבר עכשיו אנחנו עומדים על גירעון מצטבר של 90 מיליארדי שקלים בשנה זו. אנחנו מורגלים לקבל את הנתונים האלה בעמימות, כשיעורים מתוך התוצר, אבל אנחנו יכולים להתכונן למספר גדול מאוד השנה - הן מצד צמצום הכנסות המדינה והן מצד ההוצאות המוגברות.
המצב הזה יחייב כל ממשלה שתהיה בשנים הקרובות לנקוט צעדי צמיחה - קיצוצים בכוח האדם במגזר הציבורי וקיצוצים בשכר, קיצוץ בהוצאות הממשלה, תוך הקטנתה, הורדת מסים ועידוד השקעות וכמובן גם ביטול סבסוד מוצרים ופירוק קרטלים, כפי שמציע הארגון לעשות בתחום החקלאות. מדינות שלא עשו זאת, שקעו בחובות מעיקים - שכנתנו יוון היא דוגמה לכך, אלא שלה יש פטרון באיחוד האירופי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
