"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האיש שאהבתם לשנוא השנה

,עודכן

משום מה, נקטע אצלנו הנוהג של הכתרת "איש השנה" מטעם התקשורת. זכור אולי נוהג זה בשבועון "העולם הזה", וזה העתיקו ממגזין "טיים". כך נותרנו בעיתוני החג ללא בחירה עיתונאית בדמות אשר יותר מכל העסיקה אותנו בשנה החולפת.

אך בימים של חשבון נפש, האם נזקקים אנו לתמרור שיורה לנו על בחירה זו? בחירתי באיש שהשפיע בתש"ף על חיינו יותר מכל לא נזקקת לתמרור. היא טבועה בתודעת הכלל, אפילו מדי שעה בשעה: ראש הממשלה בנימין נתניהו. מובטח לנו גם כי יככב שלא בטובתו בסדר היום הציבורי גם בשנה החדשה. התייצבות עדי התביעה במשפט נתניהו תעצים רגשות שרבים חשים כלפיו.

לו רציתי לתאר את היחס של חלק מן התקשורת לנתניהו בימים אלה ובאלה שחלפו, הייתי נוקב במילה אחת: שנאה. אילו שררה כאן אווירה שהיא בסימן של איפוק, ריסון ואף תרבות, הרי השנאה לנתניהו היתה מפנה את מקומה לחלופה רגשית שונה: ביקורת חריפה ביותר על צדדים אחדים באשר לדרכו של נתניהו בהנהגת המדינה.

ראש הממשלה אינו רק "איש השנה", אלא "איש השנים", שנות כהונתו. אלה שנים שבהן חלק מן העיתונות כאן ליבה בעוצמה גדולה תחושת שנאה שלא היתה כמותה. יהיו מי אשר יתרעמו על עצם השימוש במילה "שנאה", ככל שהיא מתארת את התחושה כלפי נתניהו. בשיחות פנימיות במערכות התקשורת, הגדרה זו ממלאת חלק ניכר מתוכנו של השיח העיתונאי, המקצועי, הפנימי. התוצאה: יוצאות לאור, בעיקר נדפסות, התבטאויות קשות בשיח העיתונאי על אודות נתניהו, לפחות בחלק מכלי התקשורת.

הוא עצמו מנפק נימוקים לא מבוטלים לתחושות הקשות כלפיו: יהירות, הפרת הבטחות, מלחמה מתמדת בתקשורת, חריגה מעמדות רעיוניות מסורתיות של הליכוד. וכמובן, כתב אישום קשה המחשיד את נתניהו בשוחד. נתניהו מושחת, נכתב הרבה עוד לפני פסק דין חלוט.

את ביטויי השנאה אימצו חלק מכלי התקשורת כבר עם בחירתו הראשונה לראשות הממשלה, ב־1996. כעת דומה שהשיח כולו נגוע בסממנים של שנאה גלויה ומפורשת. ברשתות החברתיות כבר נשמעים איומים ברצח, בעילום שם, או לכל הפחות איחולים למותו בטרם עת. סממן מעט פחות בולט הוא שיבוש מכוון, בנימה מגעילה של הומור נמוך, של שם משפחתו. לא נחזור כאן על השיבושים הנכתבים שקנו להם אחיזה בטורי דעה. לכך מתווספת הטלת אחריות גורפת לכל אירוע כושל, קטן כגדול. נתניהו אכן כושל בניהול המאבק בקורונה, אבל הוא לא האחראי להתפשטותה. חכמי הרפואה מודים כי אינם יודעים הכל על הנגיף.

התוצאה: השנאה, שמקצתה מתוארת כאן, מונעת חשיבה מפוכחת שהיתה מניבה מלאכה עיתונאית מקצועית יותר, זו שתנסה להמציא ללקוחות מאזן מדויק, נטול רגשות ככל הניתן, של ביצועי נתניהו. לפי הסקרים, מאבד הליכוד מכוחו. אל מול מטחי השנאה, גם 30 מנדטים פחות או יותר מהווים ביטוי סביר למעמדו של נתניהו, ששנאה לא מכופפת אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר