דוניס הצליח איפה שאיביץ' נכשל

משחקי מוקדמות ליגת האלופות מתנהלים העונה במתכונת קורונה: עד לשלב הפלייאוף יש קרב אחד, ללא גומלין, שהמפסידה בו הולכת הביתה (עד לשלב הפלייאוף). ועל זה מכבי ת"א צריכה לומר תודה: הגרלה נוחה ושני משחקים יעילים הציבו את אלופת ישראל במרחק 90 דקות משלב בתים אירופי אחרי שנתיים בחוץ.

דינמו ברסט היא בהחלט משוכה עבירה. היא אמנם זכתה באליפות בלארוס לראשונה בתולדותיה, אבל היא גם החליפה מאמן (אלכסיי שפילבסקי בן ה־32 32 עבר לקייראט ויפגוש הערב מכבי אחרת, חיפה), ואחרי 21 מחזורים נמצאת במקום ה־9 עם 9 הפסדים.

מכבי ת"א הגיעה להתמודדות אחרי שני משחקי ליגה לא טובים, כשהיא סופגת 4 שערים - כמות שבעונה שעברה ראתה רק לאחר 17 מחזורים. ניכר שהיעדר רכש והעזיבות של שחקני מפתח בחלק האחורי החלישו אותה משמעותית. דוניס פתח במערך זהה לזה שניצח את סודובה, 1:2:2:5, סבוריט הוצב כבלם שמאלי, לגלזר הצטרף בקישור האחורי דור פרץ, לפניהם גולסה ודן ביטון, ובחוד שכטר קיבל עדיפות על בלקמן, אלמוג וכהן שהתחילו על הספסל.

ברסט עלתה במערך דומה לזה של הצהובים, התגוננה נמוך וחיפשה לחטוף כדורים ולצאת למתפרצות. הצהובים שלטו, אבל היו חסרי ביטחון ונטולי השראה בחלק הקדמי. מלבד דן ביטון, בהרכב של דוניס לא היה שחקן שמסוגל לשבור הגנה בדריבל או לייצר לאחרים מצב הבקעה. שלושת הבלמים בעיקר התמסרו ביניהם, ושני המגנים לא היו דומיננטיים מספיק כדי להצדיק את המערך של דוניס. הדרך היחידה של האלופה להבקיע בסיטואציה הזו היתה מצב נייח או טעות קשה של היריבה. לשמחתה, שני הדברים קרו באותה מהלך והובילו לפנדל שהכריע את ההתמודדות.

דוניס נכנס לנעליים הענקיות של איביץ', ובליגה בינתיים זה אפילו לא מזכיר את התקופה של הסרבי. אבל אחרי חודש בתפקיד הוא השיג את מה שאיביץ' חיפש ולא מצא בשני קמפיינים - כרטיס לשלב בתים אירופי. כרטיס שלא חשוב לאלופה רק מקצועית, אלא גם כלכלית. הוא יעזור לה להשתחרר מכבלי הפייר פליי הפיננסי. ודוניס? הוא זכה בשקט ובביטחון להנחיל את הדרך שלו בקבוצה, לקבל שחקני רכש ולהתחיל לנצח גם בליגת העל.