"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

והיה לפעמיים שלום

,עודכן

מרוב כמיהה לנוסטלגיה, התרפקות על "עבר נפלא שלא יחזור", הוטבע אל תוככי השפה העברית משפט פלאי משהו: "תאמין לי, אפילו הנוסטלגיה של היום אינה כמו הנוסטלגיה של פעם"... מעין קיטור קבוע, ילדותי בהחלט.

הפיתוי בהסתכלות קודרת על השנה המסתיימת, "תכלה שנה וקללותיה", מביא אותי אל מקור האיחול הזה. בתפילת ליל ראש השנה, לפי מנהגי עדות המזרח, מובאת תפילה אשר חיבר רבי אברהם חזן מגירונה, תלמיד חכם ומקובל, מחבריו של הרמב"ן: אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ, עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ, אֵל נָא רְפָא נָא, לְמַחֲלוֹתֶיהָ, תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ. אכן תיאור מושלם לשנה החולפת.

הסתכלות רחבה יותר, אפילו בעשור האחרון בלבד, מעלה תמונה של עלייה מתמדת ברבים מהפרמטרים המגדירים ומאפיינים מדינה. איש הגון לא יבטל במחי יד את התהוותו של "הצונאמי המדיני" שחזה לנו אהוד ברק בתחילת העשור. למרבה השמחה, סערת הצונאמי הזאת הלכה והתגברה עד לחתימה במדשאות הבית הלבן. ביום השלישי, "פעמיים כי טוב" היה ל"פעמיים שלום". ההיסטוריון פרופ' יעקב טלמון ע"ה כתב על "ערימת ההיסטוריה", כיאה לסערת השלום. צונאמי מתחיל בלב ים והולך ומתגבר. פעמים הגלים נבלמים עם מפגשם בחוף הים ודועכים, ופעמים חולפים ומדלגים על המכשולים. כזאת היא סערת השלום, רק במהופך.

מגמת העלייה ב"עלייה" עלתה על כל דמיון. ישראל הפכה למוקד העולם היהודי במעש ולא בדיבורים. המחזה שבו אבי ע"ה יחד עם אמי, שתאריך ימים טובים וארוכים, נושקים לאדמתה של הארץ הזו, כולל עולים שבאו זה עתה, אינו בשגרת חייה של שום אומה בתבל. וכמותם רבבות אלפי ישראל מכל התפוצות. בניגוד גמור למינוח האקדמי, היהודים שבים אל ארצם היחידה, הם עולים אליה. ההפך מהרוח האקדמית המשבשת אפילו את המונח הייחודי הזה הנקרא "עלייה לארץ ישראל", יהודי התפוצות אינם "מהגרים" אלא בניה האובדים השבים אל חיק אמם. הסיפור הציוני עובר מדור לדור ומספר את קיומו של עם אשר נאחז בקש במימי האוקיינוס הגדול, ויכול לו. רוחות השלום הנושבות מרחבי העולם בכלל וממדינות ערב בפרט, הן פועל יוצא של ההכרה המחלחלת בזכות קיומה של ישות יהודית במדינה היחידה הראויה מכל היבט של צדק היסטורי להיקרא מדינתו של העם היהודי, ורק היהודי. חוק הלאום מחזק את החוליה החלשה ביותר בתודעת העם, תודעת השייכות.

היסודות האיתנים שהלכו והתעבו בעשור האחרון בתחום הכלכלי, הביאו את כלכלתה של ישראל לגבהים שאיש לא חלם עליהם. "גן עדן כלכלי", כפי שהוגדר על ידי השר לשעבר חיים רמון. היסודות הללו כללו, בין השאר, את ברכת הגז הטבעי, שרבים ייחלו להשארתו במצולות. תל"ג לנפש שנושק ל־50 אלף דולר, ושום מילה על יציאתם של כמחצית מתושבי הארץ לחו"ל בשנת 2019.

אלה מקצת מתנאי ההתחלה הטובים עת החל עידן הקורונה. אלה התנאים אשר משאירים תקווה גדולה לשנה טובה ובריאה הרבה יותר, וכסיום התפילה ההיא: לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיון וְאָמַר, סולוּ סולוּ מְסִלותֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכותֶיהָ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר