הסברה, אחריות אישית - ודוגמה מנבחרי ציבור

הפור נפל, החלטות ממשלת ישראל התקבלו - וזו העת לבצען.

אחרי מה שקרוי הגל הראשון (להערכתי, אנחנו נמצאים באותו גל עם מאפייני התפרצות אחרים) הכחשנו שאנו בעיצומה של אותה מגפה גלובלית של קורונה, מחלה מידבקת מאוד וקשה מאוד. ככל שנוקף הזמן, אנו עדים לסבל הנוראי של החולים, לסימפטומים הקשים ולתופעות הלוואי הקשות שהם חווים לאורך חודשים רבים.

הגענו לאן שהגענו קודם גם בגלל עוצמת פגיעתו של הווירוס, וגם מאחר שכל העולם המדעי עדיין לומד את מהותו. נכון שנעשו טעויות בניהול המחלה לצד הצלחות, אבל נכשלנו במצב התחלואה שבו אנחנו נמצאים היום. חטאנו באי שמירה על הכללים שהונחתו עלינו, ובעיקר לא נמנענו מהתקהלויות מיותרות. המחלה פוגעת בכולם, ללא הבדל גזע, מין או דת. פגיעתה קשה בעיקר (ולא רק) בגילאי 65 ומעלה, גם בתחלואה וגם בתמותה רבה.

זה הזמן לשינוי ולהפנמה שאנחנו נמצאים במציאות חיים אחרת. עד שלא יפותח חיסון (והוא יגיע לבסוף) ועד שלא יימצאו תרופות לטיפול במחלה, אנחנו צריכים לשנות את אורחות חיינו. ההגבלות החדשות המוטלות עלינו הן מחייבות ואסור שאיש הישר בעיניו יעשה, אחרת גם ניתקל בקשיים מיידיים ונשלם את מחיר הניתוק בחגים, וגם לא נגיע לתוצאות המקוות של הסגר. ואם אלה הם פני הדברים, מה צריך לעשות?

ממשלת ישראל חייבת לגבש תמיכה כלכלית לכל מי שייפגע מהסגר בדרך שתבטיח לעצמאים פיצוי מיידי והמשכיות עסקית שתעניק ביטחון למשפחותיהם. זהו תנאי הכרחי להתלכדות חברתית ולערבות הדדית שחשובה גם למניעת המחלה ולהקפדה מרבית על כללי הסגר שנקבעו. ישראל היא מדינת רווחה, וחשוב שכולנו נתמוך בכל דרך בכל ילד, שלא יישאר רעב, ושלכל ילד יהיה מחשב ללמידה מרחוק. רק כך נגבר על המחלה.

כדי שנצליח ונצא לדרך חדשה של חיים עם הקורונה, והתחלה חדשה עם תוכנית הרמזור הטובה של פרופ' רוני גמזו, מתחייבת דוגמה אישית - ללא הנחות - של כל נבחרי הציבור ושל קובעי עמדה תקשורתית מכל סקטור שהוא, בצד מערכת הסברה שקופה ולא מבהילה, כדי לחזק את אמון הציבור שכל כך נחוץ להצלחת המשימה שהיא של כולנו, ואנחנו תלויים זה בזה.

בימים אלה נחזק את מערכת הבריאות בישראל. היא חזקה ועוצמתית, וצוותי הרפואה, מלאכיות ומלאכים בלבן, עושים הכל יום ולילה כדי לטפל בחולי הקורונה וגם בחולים נוספים. הצעדים שעליהם החליטה הממשלה כל כולם באו להקל עליהם במקצת, ועכשיו מוטלת החובה עלינו לקיים את ההחלטות, שמהן נצא לדרך חדשה.

כאיש מערכת הבריאות ומוותיקיה, אני פונה לאזרחי ישראל: בעת הזו, אנא - בואו נתלכד. לצעירים, הישמרו בעצמכם ואל תיפגשו במקומות סגורים עם סבתא וסבא, והימנעו מחיבוקים ונשיקות. מהמבוגרים בני ה-65 ומעלה אני מבקש: בואו נתאפק ונישמר מחיבוקים עם בני המשפחה, ילדים ונכדים. זה קשה, אבל זה צו השעה. ולכולנו - מסכה, שמירה על מרחק של שני מטרים והימנעות מהתקהלויות. ונשמרנו לנפשותינו.

שנה טובה!

הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות