הפעם הנובל יהיה מוצדק

בשבוע הבא ייחתם בטקס רב רושם בבית הלבן ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות. לא רק בישראל, אלא גם בבית הלבן יש התרוממות רוח מהתפנית ההיסטורית שעלה בידם לחולל.

טראמפ בהכרזה על ההסכם עם האמירויות. יזכה בנובל? // צילום: אי.פי

הנשיא דונלד טראמפ צייץ השבוע כמעט כל אזכור להעלאת שמו כמועמד לפרס נובל לשלום. תופר הסכם השלום, ג'ארד קושנר, יועצו הקרוב וחתנו של טראמפ, מתראיין ללא הרף בכלי התקשורת בארה"ב וחוגג בצדק את ההישג.

"בכל יום אתם שומעים על התפתחות חיובית אחרת באזור. סעודיה ובחריין מאפשרות לכלל הטיסות הישראליות לעבור בשטחן. חברות תעופה מודיעות על פתיחת קווים חדשים, שיחלפו מעל ישראל וסעודיה למזרח, מוסלמים מודיעים על רצונם לבוא לבקר בישראל ובדובאי מכריזים על פתיחת מסעדה כשרה. זו רק ההתחלה של מה שהנשיא דיבר עליו במסע שלו שערך בתחילת כהונתו בין מוקדי שלוש הדתות, סעודיה, ישראל ורומא. הוא ניסה להביא שלום. זה טוב לאמריקה וטוב לעולם", אמר קושנר באחד התדרוכים השבוע.

אם בלייר ומולכו היו אלו שהניחו את היסודות להסכם עם האמירויות, קושנר, אבי ברקוביץ וצוות השלום בבית הלבן, הם אלה שהשלימו את הבניין. הם עשו זאת, בראש ובראשונה, עם הרבה צניעות. בניגוד לממשלים אמריקניים קודמים, ובפרט ממשל אובאמה, שחשב שהוא יודע מה טוב לאזור יותר טוב מאשר האזור עצמו, קושנר, ג'ייסון גרינבלאט וברקוביץ הקדישו כמעט שנתיים רק להקשבה. הם לא הכתיבו פתרון בהתאם להשקפת עולמם, אלא שמעו את כולם, הפנימו, ניתחו ולבסוף גיבשו פתרונות יצירתיים, הגיוניים וכנים, שמאפשרים לכל מי שרוצה בטובת האזור לאמץ, כאשר הפשרה מצידו אינה קשה מדי.

כמו בלייר ונתניהו - ובניגוד לכל תעשיית השלום האירופית והדמוקרטית - גם קושנר הבין שקודם יש לרתום את העולם הערבי, ורק אחר כך להגיע דרכו לפלשתינים. התפיסה הזו, יחד עם התנהלות חכמה ומכילה, הביאו לכך שאולי שלוש שנים של טראמפ בבית הלבן ייגמרו בפרס נובל. הפעם לפחות - שלא כמו אותו פרס שקיבל הנשיא אובאמה - הוא יהיה מוצדק.