לממשלה תפקיד מרכזי במניעת העלמות מס

סיפור עם מוסר השכל: עובד שנדרש שלא לאחר לעבודה, העדיף שלא לפספס את הרכבת וויתר בשל כך על המגבעת שלו.

בחשבון ההוצאות למעסיקו הוא צירף את עלות "כובע צילינדר". המעסיק מחק בביטול את הסעיף והסביר שזו לא הוצאה לגיטימית. בחודשים העוקבים העובד הכניס את הכובע לחשבון והמעסיק המשיך למחוק את ההוצאה, עד שבאחד החודשים המעסיק בדק את חשבון העובד ותמה מה עם הניסיון לקבל את ההחזר על הכובע. "אל תדאג, הכנסתי לך את זה כבר", השיב העובד.

חלק מעניין תשלום המסים הוא "תחושת הצדק". עד כמה האזרחים מרגישים שמדובר בשיעור הוגן מהכנסותיהם. ככל שהשיעור הזה עולה, גדלה תחושת העוולה, וכפי שגילה הכלכלן ארתור לאפר ("עקומת לאפר") - יש שיעור מס מסוים שמעבר לו סך הגבייה יורד.

במילים אחרות - אזרח יהיה מוכן לשלם, למשל, 25% מס ויראה בכך עסקה הוגנת, אך ב־40% מס הוא עלול לחשוב על אפשרויות של העלמת מס. זהו נדבך אחד בעניין, האחר הוא מדיניות הממשלה.

כשהממשלה מציעה תמיכה למי שאין להם הכנסה, נוצר תמריץ להעלים הכנסה כדי לזכות בתמיכה, בעיקר כשמדובר בהכנסה נמוכה, כששיעור התמיכה מההכנסה גבוה. העלמות מס הן כדור שלג, מכיוון שהן גם יוצרות תחושת אי צדק בקרב האזרחים ההגונים שמשלמים מס כנדרש. לכן הממשלה אחראית במידה רבה עוד יותר מהאזרחים לנקיטת מדיניות שתמנע מראש את המוטיבציה להעלמות מסים.