בחמאס לא למדו את הלקח | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחמאס לא למדו את הלקח

0

מעצרו של מחמוד מקדאד, תושב שגב שלום שתכנן להניח מטען חבלה בצומת ביל"ו, מספק עדות חדשה, לא ראשונה, למאמצים שעושה חמאס לבצע פיגועים בלב ישראל.

מדובר בפעילות סמויה מהעין, שמתנהלת בנפרד מהמערכה שמקיים הארגון בעזה. בעוד ברצועה הוא מקפיד על מדיניות מרוסנת, מאופקת מאוד, שמעידה על הרתעה ישראלית חזקה ועל רתיעה מובהקת מסבב עימות נוסף בעיקר כדי לאפשר את שיקומה האזרחי של עזה, בפעילות הטרור שהוא מקיים לעומק ישראל הוא מגלה תעוזה רבה ונכונות ללכת רחוק מאוד.

המאמץ הזה הואץ מאוד בשנים האחרונות. אחרי עסקת שליט הוא נוהל מחו"ל, בעיקר באמצעותו של סלאח ערורי - ממשוחררי שליט - שהתמקם בטורקיה, והכווין משם פעילות טרור לשטחים. באמצעות המנגנון שבנה יצר ערורי קשר עם פעילי חמאס בשטחים, וביקש להקים באמצעותם תשתיות מקומיות שיבצעו פיגועים ביהודה ושומרון ובתחומי הקו הירוק.

ערורי - שעקר בינתיים מטורקיה ועבר לקטאר, ומשם ללבנון - היה אמביציוזי מאוד בשאיפותיו, אבל מוגבל ביכולותיו. למרות המאמצים הכבירים שהשקיע (שגובו בתקציב גבוה), הוא לא עמד במטרתו "להטביע את ישראל בדם". המפקדה שהוא מוביל פעילה עדיין בכמה מדינות, ובהן טורקיה ולבנון, אבל האפקטיביות שלה נמוכה מאוד, בעיקר בזכות סיכולים מוצלחים של השב"כ, שברובם המוחלט של המקרים ידע לשים יד על התשתיות, הפעילים ואמצעי הלחימה עוד בטרם אוחדו לכלל פיגוע.

כישלונותיו המצטברים של ערורי גרמו להנהגת חמאס להעתיק את מאמצי הכוונת הפיגועים לעזה. גם ברצועה הפעילות הזאת מרוכזת בידי משוחררי שליט שגורשו לעזה, שמפעילים את קשרי הטרור הענפים שלהם בגדה ובקרב בני המיעוטים בישראל, כפי שמלמד המקרה האחרון. ההכוונה הזאת מתבצעת בשלל דרכים: מהנחיות ישירות, מוצפנות, באמצעים טכנולוגיים שונים (במיילים, בהודעות ווטסאפ וסמס, וכמו במקרה האחרון גם באמצעות תוכנת המסרי טלגרם שמאפשרת מחיקת מסרים לאחר שנשלחו ונקראו), דרך העברת מסרים כתובים ("אשגרים") באמצעות שליחים - בני משפחה, פלשתינים שמקבלים טיפול רפואי בישראל ואנשי עסקים - ועד לניצול של גורמים תמימים ("משוטים"), לרבות מקרב ערבים ישראלים בעלי קשרי משפחה ברצועה.

חמאס שכלל את שיטות ההפעלה שלו לאמנות. זה מציב רף גבוה מאוד בפני השב"כ, שנאלץ להתמודד בשנת 2019 עם מאות רבות של ניסיונות פיגוע של הארגון ביהודה ושומרון - בהכוונה מעזה. העובדה ששום פיגוע כזה לא הצליח מלמדת על מידת ההצלחה של פעולות הסיכול, אבל גם על היקף האיום: די בפיגוע אחד שיחמוק מתחת לרדאר, כדי לייצר הסלמה רבתי.

קשה שלא לתהות על המדיניות שמנחה את חמאס במאמציו לגלגל פיגועים ללב ישראל. פיגוע אחד כזה שהצליח - חטיפת ורצח שלושת הנערים ב־2014 - התגלגל לכדי הסלמה ברצועת עזה, שהסתיימה אז במבצע צוק איתן. חמאס יצא מהמבצע הזה מוכה, חבול ומרוסן לשנים ארוכות, אבל נראה שלא למד את הלקח. הפיגוע האחרון שסוכל מלמד שגם עתה הוא ממשיך במדיניות הזאת בעלת שתי הפנים - דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד - שעלולה להוביל אותו למחוזות שאין לו עניין להיות בהם, ולהביא על עזה, בעקיפין, את החורבן שממנו משתדל חמאס להימנע במישרין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר