בא לנסות להקסים את הקהל

מאז הקמתה של מדינת ישראל התחלפו בבית הלבן - מהנשיא טרומן ועד הנשיא אובאמה - 12 דיירים. ארבעה בלבד ביקרו בישראל (ניקסון, קרטר, קלינטון ובוש הבן). אובאמה מצטרף, אם כן, לרשימה מצומצמת מאוד.

אז כיצד קרה שדווקא מאובאמה, יותר מכל נשיא אמריקני אחר, ציפינו כל כך לבוא? אובאמה, שביקר כנשיא באיסטנבול ובקהיר, יודע היטב את התשובה, ולכן הזדרז, עם תחילת הקדנציה השנייה שלו, להגיע לישראל. רייגן, ידידנו הגדול, היה יכול להרשות לעצמו שלא לבוא בשמונה שנים. לא אובאמה.

הנשיא האמריקני יעשה כאן את הדבר שהוא יודע לעשות טוב יותר מכל אדם אחר, חוץ מקלינטון - לנסות להקסים את הקהל. הוא יגלה כי זוהי משימה לא קלה בישראל, ואתגר לא פשוט גם עבור רב־אמן. הציבור הישראלי תמים הרבה פחות מאובאמה של הקדנציה הראשונה. במחשבה שנייה, עדיף אולי לכולנו שהוא בא רק עכשיו.

אובאמה זקוק לבעל ברית חדש לחידוש תהליך השלום. הציבור הישראלי, כך הוא מקווה, יוציא את התהליך מהקיפאון. אלא שהמצב היום כל כך מסובך בשטחי הרשות ובממלכת חמאס ברצועת עזה, עד כי אובאמה יזדקק למטה קסמים של ממש. עד שימצא אותו הוא יסתפק בג'ון קרי.

יש הרואים בביקורו של אובאמה בעיקר ביקור סימבולי. קצת קשה לקטלג ביקור נשיאותי כ"תיירותי", בעיקר לנוכח מצב העניינים באזורנו. התפוררותה של סוריה והידיעות מאתמול על שימוש בנשק כימי, והמירוץ הגרעיני המטורף של איראן, הופכים כל פגישה בין נשיא אמריקני לראש ממשלה ישראלי לחשובה ביותר, אפילו מכרעת. תהליך השלום עם הפלשתינים הוא לא פחות חשוב - אבל מה לעשות, היום הוא קצת פחות בוער.

אובאמה מפוכח יותר נוחת היום בישראל. הנשיא שהביא לעולם את הסיסמה "Yes We Can" מבין כי יש משברים וסכסוכים שבהם הריאלפוליטיק אפקטיבית יותר - במזרח התיכון, למשל. לא בטוח שהיום, במבט לאחור, את הטלפון הראשון שלו הוא היה מקדיש לאבו מאזן. אבל הוא עשה את זה, ובגלל זה חשוב לו היום להחתים גם דרכון בישראל. בפעם האחרונה שבה ביקר אובאמה באזור, המזרח התיכון נראה קצת אחרת. יש שיזקפו זאת לזכותו, אחרים לחובתו. צריך רק לשאול את השאלה אם האזור שלנו מאז בטוח יותר, אדוני הנשיא?

מאז עידן קרטר חלה על כל נשיא אמריקני החובה לקדם את השלום במזרח התיכון. ג'ימי קרטר דווקא הצליח להציב את הרף גבוה מאוד בעקבות הסכמי השלום ההיסטוריים בין ישראל למצרים. קלינטון המשיך במסורת באוסלו. בינתיים השתנו דברים וארכיאולוגים עברו לעסוק באותו הסכם. גם אובאמה חיפש בקדנציה הראשונה שלו הסכם בין ישראל לפלשתינים. הוא חשב לסיים את העסק מהר. היום חידוש המו"מ ייתפס כהישג. יחי ההבדל.