לדבר עם המאמינים מתוך כבוד ולהגיע להבנות

סערה במי מקווה. אלפים רבים חפצים לטבול באווירת אומן בראש השנה, אך אי אפשר להפטיר כדאשתקד.

המקווה מוקף בכתר (קורונה) והקפיצה למימיו עלולה להרטיב את כל הסובבים. ומנגד - התנפלות המונית מכל הכיוונים על המעיזים לחשוב על נסיעה: איך תחשבו על הוללות וזילות כאשר כולנו עטויים במסיכות המונעות מאיתנו כמעט כל פעילות?

חברים נכבדים בשלטון ובציבור הרחב - אם זו גישתכם ליוצאים לאומן, אנא מנעו עצמכם מכל עיסוק בנושא, גם אתם לא תחפצו שינחו אתכם אלו שמזלזלים בכם ולא מבינים את חשיבות הדברים עבורכם. ראשית, למדו במה מדובר. זכיתי בשנה שעברה להימנות עם השוהים באומן (אני לא חסיד ברסלב) וראיתי אנשים מכל הרקעים, עם כיפת "נחנח" או קעקועים, וכולם בתפילות קורעות רקיעים, חסד ללא גבול, וממש שום זלזול אלא כובד ראש ושמחה והרבה־הרבה דבקות ואהבה.

אנא כל הנוגעים בסוגיה - ראשית כבדו את האנשים, חשבו על שאיפותיהם, מלאו לבכם בסימפטיה לדבקים ברבם ולרוצים לממש תקוותם. מנקודה זו בלבד אפשר יהיה להמשיך, רק בגישה זו תשדרו אמינות לרצונכם לעזור למיגור המגיפה, רק כך נרגיע את הסערה.

דברו איתם מתוך כבוד. יש להם רבנים ומנהיגים, קראו להם, הגיעו איתם להבנות על מספרים ומגבלות, הסבירו להם שגמ־זו לטובה אם רוני ושמחי והתחשבות במצב יהיו עיקר התמונה. כולם מבינים שיש פה מצב חירום הדורש חשיבה עמוקה. אין כאן אטומים - יש שאטמו אותם.

איסור גורף מתוך ביטול האחר יביא לחוסר שליטה ולפגיעה קשה יותר, כולנו נפסיד מכך. הם לא יבינו למה "אומן" יומיים אסור, והפגנות בלפור זוכות לתגבור.

ולמאמינים - ברשותכם משפט אליכם: ראש השנה יום המלכת הקב"ה משמעותו לקבל על עצמנו את רצונו ללא עוררין, להקשיב לדבר ה' בכל זמן ובכל עת ובכל מקום, בבחינת "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך..." אין ספק שה' מדבר אלינו מתוך המגיפה ואומר - הפעם זה אחרת, תעבדו אותי בדרכים שונות ממה שהתרגלתם. העבודה השנה לא בדרך שחשבתם. ייתכן שזה המבחן שלנו, אומר לנו מלך העולם - בואו, בניי, נראה את הדבקות העצומה שלכם גם כשאתם לא באומן, נראה את כוחכם גם ללא הסמך של רבנו, שמרו על עמי צאן קודשים.

הכותב מנהל גיור אישי מבית "מעבר לקשת"