"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סגר כללי כמוהו כהודאה בכישלון ניהולי

,עודכן

מגיפת הקורונה איתנו ומחייבת התכנסות חירום כדי להפחית את התחלואה והתמותה. מספר הנדבקים והחולים גבוה יחסית למדינות רבות בעולם, ובוודאי יש להפעיל קווי הגנה כדי להתמודד איתו.

קו ההגנה הראשון הוא חבישת מסיכה על הפה ועל האף (כן, להקפיד, גם האף הוא איבר מידבק ומדביק מרכזי), שמירה על מרחק של לפחות שני מטרים בין אדם לאדם והיגיינה. קו ההגנה השני - שמירה על המבוגרים, על סבא וסבתא. לא בידודם, אלא להימנע ממגע קרוב, מחיבוקים ומנשיקות.

קו ההגנה השלישי, שהוא היום הפרוץ ביותר - מניעת התקהלות בחברה, בקהילה, בבתי הכנסת, בבתי הספר, בבתי אבות, וגם להימנע מהצטופפויות בבתי מסחר, במסעדות, בחופי הרחצה שנפתחו לרווחה, במוסדות שירות וגם בבתי חולים. חייבים להקפיד על אכיפת ההתקהלויות וההתגודדויות בכל מקום ולבצע פעולות מניעה תקיפות למניעתן. נראה שבהצבת קו זה נכשלנו, וזוהי, להערכתי, הסיבה המרכזית להפצת המחלה ולהתגברות התחלואה בשבועות האחרונים.

תוכנית הרמזור שמציג פרופ' גמזו מטפלת בקו ההגנה הרביעי - הטלת מגבלות על ערים ועל יישובים שבהם התחלואה גבוהה וחריגה, ערים ויישובים "אדומים". נכון להפעיל תוכנית זו לאלתר: סיוע לאוכלוסייה המקומית, טיפול בה ובידודה לזמן מוגבל עד הפחתת התחלואה, תוך מתן אפשרות ליציאה למקומות העבודה של התושבים. אין דרך אחרת. חייבים לסייע ליישובים אלה להתגבר על התחלואה בעזרת הרשויות המקומיות, פיקוד העורף וקופות החולים, אבל להגביל את התנועה בהם. לצד זאת, צריך לאפשר שגרת חיים כמעט רגילה ונוחה ביישובים "ירוקים", תוך קיום מוקפד של ההגבלות הקיימות.

קו ההגנה החמישי הוא סגר כללי. זהו נשק יום הדין שפגיעתו בחברה, בכלכלה וגם בבריאות האוכלוסייה היא רבה. במדינות רבות שבהן הוטל סגר, שהתחלואה בהן פחתה ושלכאורה הפכו ל"ירוקות", כעבור זמן לא רב נצפו התפרצויות נוספות. במדינות אלו בחרו לטפל בהתפרצויות מקומיות ולא להטיל סגר כללי, שכן הנעלם הגדול הוא מה קורה לאחר הטלת סגר כללי, האם מונעים את הגל הבא? התשובה - נראה שלא. מאחר שקרוב לוודאי נצטרך לחיות עם הקורונה עוד חודשים ושנים רבות, כמה סגרים יכולה המדינה לספוג ברמת הבריאות, החברה והכלכלה?

אין סרגל אחיד להשוואה בין מדינות לגבי יעילות הפעולות שנעשו בהן לטיפול במגיפה, שכן צפיפות האוכלוסייה בהן אינה זהה, הגיל החציוני הממוצע שונה וגם קצב ביטול ההגבלות לאחר הגל הראשון לא היה אחיד (סגירת בתי ספר, פתיחת מלונות, בתי תפילה, פאבים ומסעדות ועוד כהנה וכהנה). סגר כללי באוכלוסייה אינו אסטרטגיה אלא דרך פעולה קיצונית, נשק יום הדין שיש להימנע ממנו בכל דרך. הפעלתו ב"גל השני" כמוה כהודאה בכישלון בניהול המערכה, ולאחריו יביאו סגרים אחרים כשיטה, עם מחיר לאומי כבד. ויש לעשות הכל כדי למנוע אותו.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר בריאות כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת, ולא רק היעדר מחלה. ובשנים האחרונות ההגדרה גם מכילה את היכולת לחיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית, וזוהי המטרה של קברניטי מערכת הבריאות.

הכותב הוא יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר