"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רגע דרמטי במשפט נתניהו

,עודכן

החלטת השופטים הדרמטית בשלב המקדמי במשפט נתניהו שייכת לז'אנר ההחלטות שאמורות לפתוח מהדורות. אלא שהדרמה הזאת מושתקת לחלוטין על ידי התקשורת, ורובנו לא מודעים להשלכותיה.

הידיעה שהשופטים החליטו לחייב את המדינה לדווח על הפערים בתמלילי תיק 4000 זכתה להתעלמות מוחלטת, ויש לכך סיבה - אם המשמעות של ההחלטה הזאת תחלחל לתודעה הציבורית, המערכת המשפטית תאבד את מעט האמון שעוד נותר לה. הסיבה פשוטה: ההחלטה הזו מאששת בשפה קרה ומשפטית את הטענות של אחרוני הטוקבקיסטים בימין - תיק החקירה של נתניהו מדיף ריח רע מאוד של רדיפה.

כזכור, עורכי הדין של שאול אלוביץ' הראו כיצד הפרקליטות והמשטרה השמיטו באופן משמעותי פרטים מביכים מתמליל החקירה של בנו, אור אלוביץ'. הפרטים הושמטו מכיוון שלו היו נשארים שם - לא היה מנוס מלהכריע שלא "חקר האמת" עמד לנגד עיניהם של החוקרים, אלא הטיה מדאיגה ומכוונת נגד ראש הממשלה. חשוב לזכור שהפרקליט המלווה היה נוכח בשלב זה של החקירה וחשוב גם לזכור שהפערים האלה הונחו על שולחנו של מנדלבליט, והוא טען שאין כל פגם בחקירה.

אלא שיש פגם כזה, והוא כל כך חמור עד שהשופטים החליטו להורות לפרקליטות לבדוק היכן עוד קיימים פערים כאלה בין החקירה לתמלילים. זוהי החלטה נדירה ודרמטית, בטח בשלב מקדמי, והיא מעידה על חשש כבד של הנחיות לשיבוש חקירה מצד הפרקליטות או על עצימת עין ביחס לשיבושים כאלה מצד היועמ"ש, אביחי מנדלבליט.

שיבושים מהסוג הזה אינם מאפיינים רק את חקירת ראש הממשלה. למעשה, הם חלק מדפוס מדאיג ושגור שממנו סובלים אזרחים רבים. עצירת ההקלטה והנחיית עדים, השמטת פרטים שעלולים להביך את המשטרה מתמלילים - כל אלה הפכו כמעט לשיטת עבודה במערכת אכיפת החוק הישראלית.

לראש הממשלה היה מזל. צריך לזכור שמדובר במאות, אולי אפילו אלפי שעות חקירה, שבדיקת התמלול שלהן יכולה להגיע לעלות של מיליוני שקלים. רק מעטים יכולים להרשות זאת לעצמם, ובהקשר הזה נתניהו קרוב יותר לאזרח מן השורה מאשר לשאול אלוביץ'. זאת יכולה להיות הסיבה, או אחת הסיבות, שבגללה מנדלבליט הכריע שנתניהו לא יוכל להיעזר במימון חיצוני להגנתו. החלטה מאולצת ונטולת היגיון משפטי, שרירותית כמעט, שאולי נועדה למנוע את החריש העמוק שאלוביץ' יכול להרשות לעצמו, ולמנוע אגב כך מבוכה מהיועמ"ש, החתום על יושרת החקירה הזאת.

להוציא את העובדה שלאזרח ישראלי מן השורה אין כל סיכוי להציף שיבושי חקירה מהסוג הזה, אם הוא לא מצויד באמצעי המימון של טייקון תקשורת - עולה כאן עוד תמונה מביכה שצובעת את הפרופיל של היועץ המשפטי בצבעים מדאיגים מאוד של הפללה מכוונת.

סנגוריו של אלוביץ' אף ביקשו מהשופטים לבדוק כיצד מנדלבליט הכריע שלא היו שיבושי חקירה, אך את הבקשה הזו - השופטים דחו. גם הדחייה הזאת אמורה להדאיג כל אזרח ישראלי שוחר צדק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר