"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רק בחירות ינקו את האוויר

,עודכן

מי בר דעת שיקום ויאמר לא בלחש, אלא בקול גדול: כך זה יכול להימשך! לא טעינו: זה יכול להימשך! אין רבים כאלה, כנראה, אך זה בכל זאת נמשך.

הכוונה כמובן למתרחש במדינה. כל לילה של הפגנות בסמוך למעון ראש הממשלה מרחיב את הסדק בקירות הבית הלאומי. אין זה אומר, חלילה, כי על הרשויות לעצור את ההפגנות. צעד כזה יהיה, כמובן, אנטי־דמוקרטי.

המפגינים בימים אלה נגד ראש הממשלה, בניגוד לאירועים קודמים, אינם רק זועקים ורק מניפים כרזות מכפישות, מנופפים בדגלים שחורים ואדומים, וגם דגל האויב הפלשתיני מזדקר מעל ראשי ההמון הסוער. לפי המראות המצולמים, חלק מן המפגינים, אלה המכונים "אנרכיסטים", אכן נוקטים אלימות. ועדיין, אין לחסום הפגנות, אלא להתמודד עימן ככל הנדרש על פי אופיין. איסור על הפגנות, והיה כי ייצא לאור, יהיה רגע גורלי בקורות המדינה.

אז מה הסיכוי לשוב אל מסלול תקין, פחות או יותר, של חיי המדינה? ישיבו כך המפגינים: לסלק את נתניהו מן השלטון. אבוי לנו, אם בכך הם קוראים להפיכה שעלולה לגלוש למלחמת אזרחים. ועדיין, נותרת החובה למצוא דרך שתשטיח את מפלס ההפגנות, כל עוד הן כוללות גם מעשי אלימות.

נתניהו הכריז כי אינו שואף לבחירות חדשות. אבל כל הכרזה של נתניהו, המחייבת בחירות או שוללת אותן, אינה משנה דבר. החוק הקיים הוא שיקדם את הבחירות. אם עד 25 באוגוסט, כלומר בתוך חודש ימים, לא יאושר תקציב המדינה, הממשלה תתפרק מאליה, תוך התעלמות חוקית מדעתו של נתניהו, לכאן או לכאן. כך נוצר לוח זמנים צפוף מאוד המוביל לפיזור הכנסת ולבחירות בתוך 90 יום.

כחול לבן מתנגדת לתקציב חד־שנתי, כרצונו של נתניהו, וייתכן כי מנהיג כחול לבן לא ייאות להסכים לפשרה נוספת, לכאורה, עם עמדת נתניהו. הפשרות, כביכול של כחול לבן הן שדרדרו מפלגה זו לסיעה של ספרה אחת, לפי סקרי דעת הקהל.

בחירות נוספות, ככל שתהיינה שנואות על רוב הציבור, עשויות לחנוך משחק פוליטי חדש. על נושא אחד תהיה ותכריע ההתמודדות המוצעת במטרה להשיג עד כמה שיותר מושבים בכנסת: האם רה"מ נתניהו זוכה לאמון הציבור - בזכות הישגיו הקודמים וניסיונו או כי גם "התרגלנו" לאורחותיו בשלטון - או שאינו זוכה - עקב הטיפול הכושל במגיפה וישיבתו הצפויה על ספסל הנאשמים?

מערכת הבחירות הבאה לא תתאפיין בתיוג המצביעים לשמאלנים או לימנים, אלא למחנה התומך ולמחנה המתנגד להמשך כהונתו של נתניהו. בחירות חדשות יציבו סוף־סוף מול המפגינים ומול הציבור כולו נושא אחד חשוב וראוי, שבו תמוקד המחאה: הצבעה של הבעת אמון - או לא - בראש הממשלה. לפי המקווה, התוצאה תהא חד־משמעית, וכל המפגינים, ולא רק הם, יהיו חייבים להשלים עם כל תוצאה. יהיו שיאמרו בהתבססם על הסקרים: הפעם הזאת נתניהו יובס. אין בכוחנו להתנבא. העם כולו, ולא רק מפגינים, הוא שיאמר את דברו. כי רק כה יאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר