"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תסגרו את החינוך הבלתי-פורמלי

,עודכן

החלטת הממשלה לבטל את מסגרות החינוך הבלתי פורמלי שמיועדות לכיתות ה' ומעלה היא מופקרת, חסרת אחריות ומנותקת מהשטח.

החשש מהידבקות של בני הנוער בקורונה טבעי ומובן מאליו. אנו - אנשי המקצוע שעוטפים אותם באהבה ומלווים אותם במסירות בבתי הספר של החופש הגדול, במרכזים השונים ובתנועות הנוער - מקפידים לשמור על בריאותם ללא פשרות.

אלא שעד היום לא הוצגו נתונים של ההידבקות בנגיף במסגרות החינוך הבלתי פורמלי. בהיעדר המידע האלמנטרי הזה, ההחלטה לבטל את מסגרות החינוך הללו מכיתות ה' ומעלה נראית שרירותית, מקוממת ובלתי מידתית בעליל.

המציאות שבה חדרי הכושר, הבריכות ומכוני היופי נפתחים, בשעה שמסגרות חינוכיות וערכיות מושבתות, היא אבסורדית, אטומה ואינה מתקבלת על הדעת. ברור לחלוטין גם שיהיו לה השלכות חמורות.

בהיעדר מסגרות חינוכיות וערכיות מוסדרות, בני נוער ישוטטו ברחובות חסרי הכוונה ומעש, בחיפוש אחר גירויים וריגושים. רבים מהם עלולים להיקלע לדיכאון וחרדה בשל הניתוק החברתי, ואצל אחרים השעמום והניתוק מהמסגרות עלול להוביל לשימוש בסמים, צריכת אלכוהול מוגזמת, ונדליזם ואף גילויי עבריינות. אינני מומחית לבריאות הנפש, אבל הניסיון מלמד אותנו כי הבידוד והריחוק החברתי עלולים לעורר בקרבם גם דיכאונות, ובמקרים קשים אפילו תחושת אובדנות.

מחקרים בכל העולם מצביעים על כך שחינוך בלתי פורמלי מנחיל ערכים חשובים כמו נתינה והתנדבות, נוטע בבני הנוער רגישות לסביבה, אכפתיות ומודעות חברתית. ברוב המקרים הוא גם מעשיר את חייהם, ממלא אותם במשמעות ומסב להם אושר.

מרגע שפרצה הקורונה לחיינו, נערים שנכללו במסגרות החינוך הבלתי פורמלי התנדבו בקהילה בשלל דרכים - החל מחלוקת מזון ותרופות לקשישים, ועד סיוע שוטף למשפחות במצוקה כלכלית.

אנו - אנשי המקצוע בחינוך הבלתי פורמלי שמלווים אותם - התייצבנו לצדם בכל רחבי הארץ, בשיאו של המשבר, כדי לסייע למי שנזקק לסיוע, ולאפשר לחברה הישראלית לצלוח את התקופה הכל-כך מורכבת. לצערנו, היא אינה צפויה להסתיים בקרוב.

למרות חשיבותו הבלתי ניתנת לערעור, החינוך הבלתי פורמלי הופקר לאורך שנים, הוצב בעדיפות נמוכה אצל מקבלי ההחלטות ולא זכה למשאבים הדרושים. ביטול המסגרות הללו בתקופה רגישה שכזו, הוא גזירה מנותקת ונטולת היגיון שכולנו נישא בתוצאותיה.

עוד לא מאוחר להתחרט ולשנות כיוון. ראש הממשלה והשרים מוכרחים למצוא את הדרך להחזיר את דור העתיד למסגרות החינוך הבלתי פורמלי, למרכזי הנוער, לתנועות וארגוני הנוער. הנזקים שייגרמו לחברה ולצעירים בתקופה מורכבת זו אינם מבוטלים, בלשון המעטה. עם קצת מחשבה יצירתית - אפשר להימנע מהם.

לירז אלול-שריג היא יו"ר האיגוד הארצי למנהלי ועובדי הנוער ברשויות המקומיות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר