"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקואליציה של מפלגת בג"ץ

,עודכן

מי שניסה לנתח באופן פוליטי את התנהלותן של המפלגות השונות בכנסת סביב ההצבעה על הקמת וועדת חקירה לניגודי העניינים של שופטי העליון, לא היה מסוגל להבין את ההצבעה.

את האינטרס הפוליטי של מפלגת ימינה היה קל להבין. מצד אחד הקמת וועדת חקירה שכזו היא בליבת האינטרס של בוחריה, ומצד שני עומדת הזדמנות פז להביך את סיעות הקואליציה ולתקוע ביניהן טריז.

סיעות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה נקרעו בין שני אינטרסים סותרים לגיטימיים. הבסיס הפוליטי של בוחריהם דורש תיקון יסודי במערכת המשפט, ומצד שני קיים רצון ברור בשימורה של הקואליציה ובהימנעות מקריעת החבל אל מול כחול-לבן.

גם כחול-לבן שקיבלה החלטה עקרונית לאתרג את מערכת המשפט ולשמור עליה מפני כל ביקורת, מוצדקת או לא מוצדקת, פעלה באופן הגיוני בהתגייסות למניעת ההקמה של הוועדה.

מה שלא מובן בכלל הוא התנהגותן של סיעות האופוזיציה: יש עתיד, תלם, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת.

אם הקמת וועדה שכזו, כפי שאיימה כחול לבן, תביא לקיצה את הממשלה הפריטטית או תעצים את הקרע שבין הליכוד וכחול לבן, הסיעות הללו היו אמורות להימנע בהצבעה ולאפשר לכחול לבן לאכול מן הדייסה שבישלה לעצמה.

במיוחד מדובר על סיעת ישראל ביתנו, שהקמת וועדת חקירה שכזו אינה סותרת את התפיסות שלה או את עמדות בוחריה. חבר הכנסת עודד פורר השתתף בכנס השקת הספר "מדינה בשלטון בג"ץ" שארגנה תנועת "אם-תרצו". חבר הכנסת אביגדור ליברמן טען במשך שנים שבג"ץ נכנס לתחומים לא לו, ושהגענו לאבסורד בלתי סביר ביחסי הרשויות.

במקום לתמוך או להימנע, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן נענו לקריאות ההצלה ששיגר לעברם שר המשפטים אבי ניסנקורן, והפעילו משמעת תקיפה ובלתי מתפשרת. משמעת קואליציונית של מפלגת בג"ץ.

לפי הטיעונים שהשמיע ניסנקורן, ולפי השדרים ההיסטריים של ראשי כחול לבן, די היה שסיעות האופוזיציה יצאו באופן הפגנתי מהמליאה, כדי להפיל את הממשלה. איזו סיעת אופוזיציה מוכנה לוותר על הישג שכזה מרצונה הטוב?

הצופה חד העין לא יכול להימנע מלהגיע למסקנה, שכאשר ספינת האם של מפלגת בג"ץ משמיעה צפירת אזהרה, אין קואליציה ואין אופוזיציה. בהינף הצבעה אחת חזרנו לדבר במונחים של גוש ה-58 לעומת קואליציית ליברמן-כחול לבן-יזבק.

יו"ר הכנסת יריב לוין דיבר השבוע בפתיחת דיוני וועדת הבחירות לכנסת ה-24 על כך שאזרחי ישראל מצביעים בקלפי, אולם ההחלטות מתקבלות בבית המשפט העליון.

אירועי השבוע מלמדים שלא מדובר רק בפסקי דין על פסילת חוקים והחלטות ממשלה בדיעבד. מפלגת בג"ץ יודעת להפעיל לחצים פוליטיים על המפלגות בקואליציה ובאופוזיציה, שפועלות בניגוד לאינטרסים הפוליטיים שלהם למען השליטים העליונים ובשליחותם.

אם בעניין הקמת הממשלה עוד היה ניתן לפרש את שיתוף הפעולה התמוה בין ישראל ביתנו לרשימה המשותפת בזהות אינטרסים שמטרתה החלפת השלטון והדחת נתניהו מראשות הממשלה, הרי שכעת ברור שהשאלה המרכזית בישראל היא עצם הזהות.

מדינה יהודית ודמוקרטית או מדינת כל משפטניה.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שמחה רוטמן

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הוא יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

כדאילהכיר