לשקם את התמיכה הדו־מפלגתית

אין להתעלם מן המציאות המטרידה שהשתלטה על יחסינו עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. המפלגה, שהיא סיעת הרוב בבית הנבחרים, חושפת לראשונה ובהבלטה חילוקי דעות עם ישראל. ההצבעה בבחירות המקדימות בימים אלה בתוך המפלגה, לקראת הבחירות הכלליות ב־3 בנובמבר, עלולה למוטט יסוד מסורתי חשוב: עקרון התמיכה הדו־מפלגתית בישראל.

האירוע הבולט במפלגה הדמוקרטית המבשר זאת הוא תבוסתו המסתמנת של אליוט אנגל, חבר קונגרס ותיק, דמוקרט, יהודי. אין עקבי מאנגל בהבעת תמיכה בישראל. הוא יסיים 31 שנות כהונה בבית הנבחרים, מתוכן שנים רבות כיו"ר ועדת החוץ. חרף בכירותו בקונגרס, מתממשות התחזיות על תבוסתו למתמודד נגדו, ג'מאל באומן, אפרו־אמריקני, מחנך במקצועו, הנמנה עם האגף השמאלי הרדיקלי המתחזק במפלגה. הוא נתמך על ידי הסנאטורים ברני סנדרס ואליזבת וורן, הסוציאליסטים. התוצאה הסופית, הרשמית, של המאבק תיוודע בקרוב, בתום ספירת קולות בוחרים שנשלחו בדואר עקב המגיפה. אבל הדיווחים מן הזירה כבר מכריזים על הפסדו של אנגל.

אנגל, המזדהה כאמור עם ישראל, הביע התנגדות להסכם הגרעיני בין ארה"ב לאיראן, וחלק על עמדת אובאמה כלפי ישראל. באומן לעומתו נוטה לצדד בעמדה הפלשתינית אך שולל את תנועת החרם. ועתה, במפלגה כבר התבססה העמדה השוללת נמרצות את החלת הריבונות בתחומי יו"ש. זו גם דעתו של ג'ו ביידן המתון, המועמד מטעמה בבחירות לנשיאות. המפלגה הרפובליקנית, לעומת זאת, תומכת במדיניות טראמפ, המתאפיינת בידידות חסרת תקדים לישראל. כך מסתיים לו עידן רב שנים של תמיכה דו־מפלגתית בישראל.

ייתכן כי תהליך זה, החושף מידה של עוינות למדיניות ישראל, עשוי להיבלם דווקא על ידי ג'ו ביידן, שהודיע על התנגדותו להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, אבל הוא ניצב במרכז, הרחק מן השמאל הרדיקלי של הדמוקרטים.

התחזקות המגמה הפרוגרסיבית, כלומר השמאלית, עולה גם מתכניו של ה"ניו יורק טיימס", תומך מסורתי במפלגה הדמוקרטית. המונח "אפרטהייד", ככינוי לשליטת ישראל ביו"ש, שכיח במאמרי העיתון, כמעט ללא הסתייגות. גם מישראל נשלחו פתקי הצבעה לבחירות הפנימיות של הדמוקרטים. התר סטון, העומדת בראש הסניף הישראלי של המפלגה, לא יכלה להעריך אם רוב מצביעיה כאן תמכו באנגל או בבאומן. את היחס הביקורתי מאד לישראל היא מייחסת לקבוצה, לא לכלל המפלגה.

ישראל לא מגלה עניין רב, ואולי אפילו אדישה, כלפי המרוץ הדמוקרטי. לא כך היה ערב הבחירות ב־2016. אז הימר נתניהו, בהצלחה, על טראמפ, וההימור הניב פירות מדיניים. אבל התהליכים הפנימיים במפלגה הדמוקרטית מחייבים מאמץ לחידוש הקרבה עימה. זאת גם עקב התמיכה המסורתית הגדולה שמעניק ועוד יעניק למפלגה זו הקול היהודי. אין לנטוש את השגת היעד של חידוש תמיכה דו־מפלגתית בישראל, בקונגרס. ואליוט אנגל? הוא ראוי להוקרתו של לפחות אזרח ישראלי אחד, הח"מ.