דרך הזויה להעיר את העונה המנומנמת

1. זו היתה אמורה להיות עוד עונת כדורגל מנומנמת בליגת העל, שהשקט בה הופר על ידי נגיף אלים ששיבש סדרי עולם. עד ליום רביעי שעבר ב-‭,19:45‬ כשכתב חדשות ‭ 13‬ פנה למכבי ת"א ועדכן את אנשיה כי שני שחקנים מהקבוצה מעורבים בפרשה שעתידה לטלטל את הספורט הישראלי. נראה היה שגם הקורונה לא תוכל לשבש את חגיגות האליפות של הצהובים, אבל לא כך פני הדברים.

הסתבכותם של שני הכוכבים בפרשת המין עם קטינות טרפה את כל הקלפים ושיבשה את השאננות החמימה שריחפה מעל מתקן האימונים בקריית שלום. עשר שנים שעופר רונן הוא דובר המועדון. באמריקה, הוא אומר, בגלל שבפוטבול, בבייסבול וגם בכדורסל יש תרבות של ג'קוזי, חגיגות ומסיבות, הסיוט של דוברי הקבוצות שם הוא לקבל את הטלפון הזה מעיתונאי. אותו טלפון שהוא קיבל בשבוע שעבר. זה הופך את האליפות הזאת לאחת החמוצות שידענו.

2. במקרים בעייתיים, האינסטינקט הכמעט בסיסי של מועדונים ישראלים לאורך ההיסטוריה היא להתכחש או לחבק את השחקנים, ולהפיל את האשמה על הצד השני. שני הכדורגלנים שהסתבכו הם בשר מבשרה של מכבי. כוכבי הקבוצה, פופולריים, נורמטיביים, בני טובים. בכל הסיפורים שצצים לעיתים רחוקות על התנהלות רעה - שמם לא בכותרות. הם לא הביאו בחשבון שהחיים בעידן הזה חשופים וממכרים הרבה יותר ממה שהיו חייו של כדורגלן צמרת לפני שלושים, ארבעים וחמישים שנה.

הרשתות החברתיות יצרו מעגל הזדמנויות רחב, בלתי נגמר ובעיקר - ממכר. כדורגלנים צעירים, שפעם ידעו שעוגן משפחתי וקניית מכשירי חשמל ביתיים בתשלומים הם תנאי כמעט נדרש כדי לאזן בין החיים שבחוץ לחיים הפרטיים, מסתחררים היום משפע ההזדמנויות. למה להתחתן? למה זוגיות? למה קביעות ולמה לבחור ולהחליט כשאפשר ליהנות מכל העולמות?

3. אנחנו חיים בתקופה לא סלחנית. מאחורי כל מקלדת מסתתרת ישות שיש לה מה לומר, לרוב חסרת עכבות ומעצורים. כולם היום על הגריל, בלי הבדל מעמדות. ואולי טוב שכך, אבל השיח הציבורי הוא בלתי נסבל, בליבוי מלווה של ערוצי הטלוויזיה המסחריים שמגדילים אצלם את נתחי השידור הפופוליסטיים.

או אוהדי הכדורגל, אלו שמכונים "אולטראס", שמקדשים אנרכיה ומתנהלים בטריטוריה משל עצמם תוך טיפוח ללא חשש של הנורמות המופקרות שלהם: מהתקהלות אסורה וחוסר משמעות בריחוק חברתי בזמן הקורונה, דרך אלימות פיזית ומילולית ועד עליהום מתוזמן על אותן שתי נערות, שלא מותיר אחריו אבן על אבן. יש להם בנות, יש להם אחיות, אבל כשהם קמים בבוקר ולובשים את חולצת קבוצתם - הם מאבדים את כל צלם אנוש.

הטור המלא יפורסם במגזין 'שישבת' של 'ישראל היום'