"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כאב הראש של חיזבאללה

,עודכן

בהתמדה ובעזרת האיראנים והסורים, השתלט חיזבאללה בצורה ישירה ועקיפה על בית הנבחרים הלבנוני, על הממשלה ועל בית הנשיא. משבר הקורונה העניק לו תוספת הילה, בזכות פריסת מערך מרשים של בתי חולים, רופאים, צוותים וציוד רפואי. כיום חיזבאללה הוא הגורם הדומיננטי בלבנון, אך הדבר אינו לרוחם של רבים בלבנון ומחוצה לה.

בהפגנות שהתחדשו לאחרונה על רקע המצב הכלכלי המידרדר, נשמעו לראשונה מאז אוקטובר קריאות נגד חיזבאללה והארסנל הצבאי הענק שהוא מחזיק. המפגינים דורשים יישום החלטת מועצת הביטחון 1559 משנת 2004, המדברת מפורשות על פירוק בפועל של חיזבאללה מנשקו. במסגרת המאבק בארגון, קמה לאחרונה התאחדות סונית בהנהגת רדואן אל־סייד, פעיל חברתי המקורב לסעודים, כדי להילחם בהגמוניה של חיזבאללה ובעלי בריתו בהנהגת גיסו של נשיא המדינה. גם גמלאי הצבא התארגנו לאותה מטרה.

החזית הנוספת שנפתחה נגד חיזבאללה היא חוק קיסר האמריקני, אשר נכנס לתוקפו בתחילת החודש. מטרתו של החוק היא להטיל סנקציות קשות על הנשיא הסורי ומשטרו, וגם על אלה שמשתפים פעולה איתו. סנקציות אלה נוגעות ישירות ללבנון; הן עתידות לפגוע בחיזבאללה כמשתף פעולה עם אסד ובסחר הלבנוני עם סוריה.

מכאן הדילמה של ממשלת לבנון לגבי חוק קיסר. או שתהיה התנגשות פנימית בגלל התנגדותו של חיזבאללה או חנק כלכלי. חיזבאללה מאמין שחוק קיסר הוא הקלף האחרון בידי טראמפ, ואם הוא יצליח לשרוד את העיצומים בלי הרבה נזקים, לארה"ב לא ייוותרו יותר קלפים נגדו. חיזבאללה כנראה לא מודע לנחישות האמריקנית.

תחום מאבק נוסף הוא יוניפי"ל. אין זה סוד שחיזבאללה יצר מעין כבישים פרטיים שהגישה אליהם אסורה לכוחות יוניפי"ל. מועצת הביטחון צפויה להחליט על הארכת המנדט של הארגון בסוף אוגוסט.

ישראל וארה"ב רוצות לשנות את סטטוס הארגון, כדי ליישם הלכה למעשה את החלטת מועצת הביטחון 1701 ובכך להצר ממשית את התבססות הארגון בגבול עם ישראל. צרפת וגרמניה מעוניינות רק בשיפור תפקודו. ואילו לבנון רוצה בחידוש אוטומטי של המנדט בלי כל שינוי. שלוש החזיתות הללו גורמות כאב ראש לחיזבאללה, אבל יותר מכך לממשלת לבנון הנקלעת בין הפטיש לסדן.

לחיזבאללה אין יריבים היכולים לעמוד מולו, לא צבאית ולא מדינית, ועל כן סביר שהוא ימשיך במדיניותו הנוקשה המשרתת את האינטרסים שלו. לגבי ישראל, הקווים האדומים שהיא הציבה מול חיזבאללה ומדינת לבנון, שרירים וקיימים. מהקווים הללו חיזבאללה לא יוכל להתעלם.

יצחק לבנון כיהן כשגריר ישראל במצרים, וכיום מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר