בינתיים נשב על הגדר

בשבוע שעבר (רביעי) נשאל יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב ("הפד"), ג'רום פאוול, מתי ארה"ב תצא מהמשבר. היה זה במסיבת עיתונאים שבה פאוול הכריז על כך שאין שינוי בריבית הבנק המרכזי (0.25%-0%). הוא היה מוכן להעריך שככל הנראה הריבית תישאר ברמה הזו לפחות עוד שנה וחצי; הוא העריך שאמריקה לא תחזור לרמות הריבית המשמחות שראינו לפני המשבר, ושהצמיחה תתאושש רק בשנה הבאה, אבל היא תהיה רחוקה מלהיות משביעת רצון, אבל יותר מכך הוא סירב לומר.

לא רק פאוול מסרב להגיד הרבה יותר; צריך מידה לא קטנה של חוסר אחריות, כדי להמר מעבר לכך על תחזיות כלכליות לשנה הבאה. הבדיחה המוכרת אומרת שכלכלנים וחזאי מזג האוויר טובים בתחזיות העבר, אבל האמת היא שכלכלנים חלוקים מאוד גם בעניין "תחזיות העבר", על העתיד אין מה לדבר. ובלי אותן תחזיות, גם תחזיות הנדל"ן לא אומרות הרבה. שיעורי האבטלה, הצמיחה, השכר הממוצע, האינפלציה והריבית - כל אלה ועוד ישפיעו על רמות המחירים בשנים הקרובות. מחירי הדיור מושפעים מרמת התעסוקה, הריבית והשכר הממוצע. הם משפיעים על "תחושת העושר" – אותה תחושה שלפיה אנחנו מתכננים את העתיד ומכאן את ההחלטות בעניין: לקנות דירה, לשדרג דירה או לרכוש דירה להשקעה.

בטווח הקצר שוק הדיור יישאר יציב, מכיוון שהוא ממשיך "לשבת על הגדר". רבים מעדיפים להמתין להתפתחויות לפני שיקבלו את ההחלטה הכלכלית הגדולה בחייהם - קנייה או מכירה של בית. הם ימתינו לראות אם הם חוזרים לעבודה ובאיזה שכר, מה יהיו אפשרויות המשכנתה שלהם וגם מה קורה עם המשק ומכאן גם עם רמת המחירים.