השבתת הבורסה אתמול היא אחד המעשים הפרועים וחסרי האחריות שארגון עובדים חסרי רסן יכול לבצע. ההסתדרות, כארגון היציג של עובדי הבורסה, היתה אמורה לשמש גורם מרסן, לראות את התמונה הגדולה ולשמור על הגבול הדק בין האינטרסים החמדניים של העובדים לבין ציבור המשקיעים בישראל ומחוצה לה. אלא שהארגון הזה בחר בצורה בריונית בדרך של השבתה.
בהודעה מאתמול בבוקר, הארגון דיבר על אסיפת עובדים בשעה 11:00, במקום בשעה 08:00 שניתן היה לעשות מבלי להשבית את המסחר. הוא גם הודיע שהחזרה לעבודה תהיה באופן חלקי אחרי הכינוס, וחשב שההנהלה תהיה מוכנה לפתוח את המסחר בעיכוב ובחוסר ודאות. טוב עשתה ההנהלה כשסירבה לפעול בצורה לא אחראית ולפתוח מסחר בצורה מקרטעת ותחת איום של פעילות חלקית.
בתוך משבר הקורונה, ישראל הצליחה לגייס הון בעולם בקלות יחסית ובריבית נמוכה, הודות למוניטין חיובי שיצא לה. השבתת הבורסה פוגעת במוניטין הזה בקרב המשקיעים המוסדיים והפרטיים בעולם. לא מדובר בעובדים חלשים שעובדים במשמרות, בכוחות הביטחון, או בתנאים קשים; לא מדובר בעובדים בשכר הממוצע במשק, או רק בכפול ממנו. מעובדים כאלה מצופה שינהלו משא ומתן בצורה מתונה, ולא ישלפו את נשקם במהירות שבה עשו זאת אתמול.
