"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האתגר בתקופה הקרובה: לחיות לפי רמת ההוצאות

,עודכן

העובדה שהמציאות הכלכלית בארה"ב מתבררת כטובה הרבה יותר מהציפיות קשורה בשני גורמים עיקריים: הראשון הוא התקשורת - הנסחפת בתיאוריים קטסטרופליים מוגזמים הרבה יותר מהמציאות, והשני - העובדה שאין לעולם ניסיון עם משברים מהסוג הזה, שנובעים מהשבתה בלבד ולא מגורם ממשי נוסף.

התקשורת שם נוטה להגזים בחומרת המצב גם מכיוון שתקשורת מקצינה אירועים מעצם סיקורם, אך גם בגלל השנאה של חלקים גדולים ממנה לנשיא טראמפ. הגורם השני להגזמה, כאמור, נוגע לחוסר היכרות עם מצב שכזה, אך הסכנה האמיתית היא הגידול האופייני באשראי. המדינות, כמו הפירמות וכמו משקי הבית, הגדילו את המינוף בשנים האחרונות בארה"ב, בסין, באירופה ובישראל. המשבר הזה גורם לבנקים המרכזיים ולממשלות לעודד את הגדלת האשראי, כחלופה למימון תקציבי של העסקים במשבר. הגידול באשראי של כל המגזרים - הציבוריים והפרטיים - מעלה את הסיכון, במיוחד בסביבת האינפלציה האפסית והריבית הנמוכה הנהוגה בשנים האחרונות בעולם.

הצירוף הזה הוא שיוצר את הסיכון הגדול. האתגר בתקופה הקרובה - של משקי הבית, הפירמות והממשלות - הוא להקטין את מינוף האשראי דרך קיצוץ בהוצאות. ראוי שנתקרב לרמת ההכנסה שלנו, ראוי שהממשלות יקצצו בהוצאות ויקטינו את יחס החוב־תוצר שלהן. עם יתר האתגרים של חזרה לשגרה, עסקים מסתדרים מצוין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר