באחד משירי "הטור השביעי" תיאר נתן אלתרמן אדם המתמודד עם גלים גבוהים במים סוערים. מישהו השליך לעברו גלגל הצלה. הוא טרם ניצל ורחוק עדיין מחוף מבטחים. כך תיאר אותו המשורר: "עוד הפור לא נפל/ אך תודה הוא צועק אל משליך הגלגל". המשא ומתן הקואליציוני נראה אתמול כמו איש הנאבק במים הגועשים, אבל קיבל מאי־שם גלגל הצלה.
אין ביטחון שהמשולש של בנימין נתניהו ויאיר לפיד ונפתלי בנט יוכל לסגור מעגל. אינטרסים סותרים ודם רע מעיבים על היחסים ביניהם. גם הקשיים הפנימיים בכל מפלגה חוסמים את ההסכם הקואליציוני. חלוקת התיקים בליכוד ביתנו תהיה טראומטית. היא תאופיין בצמצום ובצורך המכאיב אך הדרמטי למתוח את פני מפלגת השלטון. להרחיק אותה מקמטי הפוליטיקה הישנה.
ש"ס ויהדות התורה מבקשות להלך על נתניהו אימים. הם לא יצביעו בעד פינוי יישובים? לא ייתנו ידם להקפאת הבנייה בהתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות? צל הרים הם רואים כהרים. בסיבוב הקודם נאום בר־אילן לא גרם לנתניהו להוריד אפילו יישוב אחד. אם שוב יתעורר צורך להקפיא את הבנייה למין שנת שמיטה - אחת לארבע - עדיף כי הדבר ייעשה גם על דעת הבית היהודי, כפי שבפעם שעברה נציגה לא נטש את הממשלה. לעיתים נגרם כורח, וגם כך - מי אמר כי שלוש שנות בנייה מתוך ארבע הן אסון לאומי בעיני האחים הכתומים?
אתמול היתה התנעה ראשונה בכיוון המעשי. אם יקים נתניהו ממשלה בהשתתפות לפיד ובנט, היא לא תתרסק בעוד שנה וחצי. היא תתקיים שלוש שנים בשני תנאים: שההסכמים הקואליציוניים ביניהם יכובדו ויקוימו כמתחייב, ובהנחה כי לא תגיע הצעה ממשית לכינון מדינה פלשתינית.
אתמול הגיע המשא ומתן במשולש המועדף לצומת חשוב. בעיני שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון מדובר בממשלה רעועה וגרועה, וזה טבעי. אבל מנקודת מבט ימנית זו הממשלה הטובה שיכולה להעמיד הכנסת ה־19.
היא תתקיים שנתיים או שלוש. מרכיביה לא יזדרזו להפילה. הם יודעים כי כל שותפות הקואליציה יפסידו אם לא יעלה בידן להצביע על כמה הישגים חדשניים, חסרי תקדים. נחוץ לכך זמן. לכן לא חשוב מי מכנה את מי בשמות גנאי - כשהם ינווטו בקטר אחד, לא ימהרו לעצור את הרכבת.
אתמול נראתה התמונה בהירה ומבטיחה מאשר בעבר. אך ארוכה הדרך להכרזה על כינון הממשלה. יחלפו עוד כמה ימים מכלל ה־12 שנותרו. אמנם יש גלגל, אבל הפור טרם נפל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו