התנגשות ידועה מראש

יו"ר מועצת יש"ע הסלים את הקרב של ראשי המתיישבים בתוכנית טראמפ, אבל נתניהו ממשיך למדר אותם • ובהיעדר "תוכנית שיווק" במשרד החוץ - נדמה שישראל לא מוכנה למהלך

יריב לוין, איש רגוע בדרך כלל, איבד בשלב מסוים את הסבלנות. בעבודת נמלים חשאית עם רה"מ בנימין נתניהו, הוא עמל במשך חודשים ארוכים על חזון השלום של ממשל טראמפ, ובמהפך היסטורי שילבו בתוכנית את החלת הריבונות - הרחבת השטח הישראלי במקום נסיגות כפי שנדרש בכל תוכניות העבר. תוך כדי כך, התמודדו השניים בשלוש מערכות בחירות לכנסת, כשלוין הוא איש הסוד מספר אחת המנהל מטעם נתניהו את המשאים ומתנים עם המפלגות.

הרבה שאלות, מעט מדי תשובות. משמרת של תנועת הריבונות מול בית ראש הממשלה בירושלים, בעד ריבונות ישראלית // צילום ארכיון: יונתן זינדל

תוך הפגנת כושר עמידה פוליטי ויכולת תמרון, השניים הביאו לפירוק כחול לבן. אחר כך, למרות שמדובר בממשלת חירום לעניין הקורונה, חילצו מבני גנץ הסכמה ליישום מהלך הריבונות כבר ב־1 ביולי. לוין עצמו, תוך כדי המגיפה שהביאה חורבן על ענף התיירות שעליו היה אחראי כשר, וכניסה לתפקיד כבד המשקל של יו"ר הכנסת, המשיך להשתתף בדיוני ועדת המיפוי הישראלית־אמריקנית (הוועדה שמשרטטת את מתחמי השטח ביהודה ושומרון שיהפכו להיות ישראליים). והנה, כשראש הממשלה הימני - שבעצמו גם מתגונן בבית המשפט מאשמת שוחד - מביא את גדול המהלכים המדיניים שהימין השיג אי פעם, כשכל זה קורה, באים נציגי ההתיישבות ביהודה ושומרון ואומרים, "לא, תודה, תזרקו את התוכנית לפח".

את האמירה הזו השמיע ביום שלישי יו"ר מועצת יש"ע, דוד אלחייני, שהוא גם ראש מועצת בקעת הירדן, בפגישה עם נתניהו ולוין. למחרת הגדיל אלחייני לעשות כשאמר בראיון ל"הארץ": "טראמפ וקושנר הוכיחו במתווה שהם אינם ידידים של מדינת ישראל ולא חושבים על האינטרסים הביטחוניים וההתיישבותיים של מדינת ישראל". הקו החריף של יו"ר מועצת יש"ע, גרם ליו"ר הכנסת החדש, הידוע בקור רוחו - לזעם. הוא הטיח בפגישה מילים קשות באלחייני. למחרת, בעקבות ההתבטאות הפומבית, גם לוין הוציא לאור את ביקורתו. "דבריו החצופים וחסרי האחריות של דוד אלחייני על נשיא ארה״ב ראויים לכל גינוי", אמר לוין, "זו כפיות טובה שאין כדוגמתה. הדברים גורמים נזק גדול, דווקא בימים של מאמץ חשוב לקידום מהלך היסטורי של החלת ריבונות".

דברים דומים אמר למתיישבים גם נתניהו. הוא הזהיר שמסע הלחצים שלהם נגד התוכנית "עשוי להפיל הכל, כי עומדת בפנינו הזדמנות היסטורית להחלת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון". נתניהו גם רמז למתיישבים שהסבלנות של הממשל האמריקני פוקעת. "האמריקנים לא במקום שבו היו לפני חמישה חודשים", אמר להם.

זו היתה פגישה קשה. הצדדים אולי הסכימו לאחריה להוריד טונים אך המתח נותר. על שאלות רבות שהופנו אליו - נתניהו לא השיב. מבחינת המתיישבים התמונה נותרה מעורפלת כפי שהיתה לפני השיחה הממושכת עם רה"מ. הם לא יודעים כיצד תיראה מפת הריבונות, לא מסכימים להקפאה ולו חלקית בשום יישוב ולא משלימים עם הפיכת 15 יישובים למובלעות. בנוסף, הם דורשים מנתניהו לחזור בו מהסכמתו למדינה פלשתינית - מונח שמופיע 48 פעמים בחזון טראמפ. לנתניהו אין כוונה לעשות זאת.

הדלת נסגרה

אלחייני הוא הסמן הקיצוני מבין המתיישבים המתנגדים לתוכנית טראמפ. לזכותו ייאמר שאינו בוחן את מתווה הריבונות רק מהזווית שלו, כראש מועצת בקעת הירדן, אלא ממבט רחב של יו"ר מועצת יש"ע. "כאיש הבקעה יש לי הרבה מה להפסיד מהתנגדות לתוכנית אבל במשמרת שלי כיו"ר מועצת יש"ע, שום יישוב לא יופקר", אמר גם לנתניהו וגם באמצעי התקשורת.

אולי מדובר גם בסגנון ולא רק בדרך, אך מרבית ראשי המועצות ביו"ש מובילים קו מורכב יותר ביחס לתוכנית.

הם לא רוצים לאבד את מרכיב הריבונות, כפי שמוכן אלחייני לעשות, אבל כן דורשים לשנות את המפה. בפרט, כראשי רשויות מקומיות, הם משתגעים מחוסר הידיעה מה צופן להם העתיד. מפה ששרטטו בעצמם, על פי עקרונות תוכנית טראמפ, מובילה לדעתם לניתוק יישובים, אם וכאשר תקום מדינה פלשתינית. הם גם נדהמים מסירובו של נתניהו לשמוע מהם - כמי שמכירים את השטח טוב יותר מכל אחד אחר - תובנות, הצעות ורעיונות בנוגע למפה. אפילו את זאב חבר (זמביש), מזכ"ל אמנה שבמשך שנים היה בן בית במשרד ראש הממשלה, נתניהו ממדר.

פשר ההחלטה של נתניהו להרחיק את השחקנים שמפת טראמפ נוגעת אליהם יותר מכל אחר, לא מובן. מה גם שרבים מראשי הרשויות הללו הם חברי ליכוד ששכבו על הגדר עבור נתניהו בשלוש מערכות הבחירות. ההרחקה והיעדר תשובות מצד ראש הממשלה לשאלות רבות בנוגע לריבונות, פינו את השטח לספקות. הספקות הפכו לחששות והחששות להתנגדות פעילה.

בשבועיים האחרונים עברו אלחייני ושותפיו בין ח"כים ושרים וגרמו גם למי שתמכו בתוכנית לחשוב שוב. השר רפי פרץ צייץ הסתייגות ממרכיבים בתוכנית. כמובן שמפלגת ימינה, מספסלה באופוזיציה, לא מהססת לתקוף את נתניהו מימין. רה"מ, מצידו, הפקיר את הזירה. הוא אמנם העניק שני ראיונות ל"ישראל היום" ול"מקור ראשון", אך בהתחשב בגודל האירוע היתה זו טיפה בים.

רק זה חסר לטראמפ

למעשה, גם היבטים רבים אחרים של מהלך הריבונות לא מטופלים. ישראל לא מדברת עם מדינות העולם על הצעד המתוכנן, לא מנמקת אותו מול משרדי החוץ ולא מסבירה אותו בתקשורת העולמית. שגרירים ישראלים, ודיפלומטים אוהדים, מתלוננים שהזירה מופקרת. מדינות ערב מנפקות מדי יום הצהרות עצבניות. האם מישהו מרגיע אותן? מפייס אותן?

הוא הדין לחצי מיליון הישראלים שחיים מעבר לקו הירוק. אם וכאשר מהלך הריבונות ייצא לפועל, חייהם אמורים להשתנות אך איש לא מדבר איתם. כיום השטח המיועד לריבונות, קרי בקעת הירדן והיישובים, נתונים למרות שר הביטחון וצה"ל. האם ממחר חיילי צה"ל לא יהיו אחראים על הביטחון? מי יחליף אותם? האם המחסומים בדרך ליישובים יוסרו? ומה לגבי רישום הדירות בטאבו? והכפיפות למינהל האזרחי? ועוד ועוד.

ביצוע תוכנית ההתנתקות, קרי הנסיגה הישראלית מרצועת עזה וצפון השומרון, היה כרוך בתכנון של שנה וחצי, הקמת מפקדה צבאית ייעודית ומינהלת אזרחית מיוחדת. מתבקש כי גם כשמבצעים את המהלך ההפוך, יהיה מטה מיוחד לניהול האירוע בתוך ישראל, ולטיפול בהיערכות מיוחדת לניהול ההיבטים האזוריים והבינלאומיים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה בפועל רונן פרץ, שמטפל במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי, שחבר בוועדת המיפוי ושמנהל את שאר ענייני המדינה, הוא רק בן אדם. נתניהו מפיל עליו את המשימות הרבות אך קשה לראות אותו מתפעל לבדו גם את הצעד הענק הזה.

לכל המוקשים האלה בדרכה של הריבונות מצטרפים הקשיים האמריקניים מבית. בעידן של קורונה, משבר כלכלי והפגנות אלימות בכל המדינה, יש לנשיא טראמפ מספיק צרות. לא בטוח שירצה להסתכן במהלך מעורר מתיחות במזרח התיכון.

במילים אחרות, אם ישראל מעוניינת בריבונות, היא צריכה להגיש אותה לנשיא מוכנה, נקייה ובשלה לביצוע חלק. כל זה לא יספיק לקרות עד 1 ביולי.