התערבות הרגולטורים הביאה למחירים הגבוהים

יחד עם ההישג הזה של הורדת מחירי הגז הטבעי לחברת החשמל ולנו, הצרכנים, ראוי לזכור כיצד הגענו למצב הזה, שלפיו אנחנו משלמים מחיר גבוה ממחירי השוק על הגז הטבעי שמופק בישראל. כאן המקום להזכיר את דבריו של מנהל רשות הגז ב־2015, אלכסנדר ורשבסקי, עת נחתם ההסכם. במשא ומתן בין חברת החשמל לבין מאגר תמר על רכישת הגז הטבעי שני הצדדים הגיעו להסכם, שלפיו מחירי הגז הטבעי יהיו צמודים למחירי הנפט באזורנו - עניין הגיוני והוגן לשני הצדדים. אלא שבאותה העת מחירי האנרגיה בעולם שעטו ויו"ר רשות החשמל דאז אורית פרקש ומשרד האוצר ביקשו למצוא הצמדה פחות תנודתית, כזו שלא תסכן את יציבות מחירי החשמל והמחירים בארץ בכלל.

סביר להניח שהרגולטורים גם לא רצו שמפעילות המאגר ייהנו מהרווחים הצפויים בתקופה שבה היה קשה לדמיין היפוך מגמה, או מחירי נפט שאליהם הגיע העולם בתקופה האחרונה.

באוצר ביקשו שההצמדה תהיה למדד המחירים בארה"ב - תחילה מדד פלוס אחת ובהמשך מדד מינוס אחת. זה היה רק לפני חמש שנים וזה נראה כמו נצח. כמה שמחה וצהלה נרשמו במשרדי הרגולטורים שהצליחו להשיג מחירים יציבים לטווח ארוך. הם אפילו לא הסכימו להצמיד את מחירי הגז הטבעי למדד המחירים לצרכן בישראל, אולי מכיוון שלא סמכו על היציבות באזורנו ולא שיערו שהמדד פה יהיה נמוך לפחות כמו בארה"ב. הפשרה שהשיגו כללה שתי נקודות זמן, שבאחת יהיה אפשר לנהל משא ומתן על שינוי המחיר ב־25% ובנקודה השנייה, ב־2024, ב־10%. מיותר לציין שאם מחירי הנפט היו ממשיכים להאמיר באזורנו הם היו מתגאים בהישגים, בחזון ובגז הטבעי הזמין והזול. אבל זה לא מה שקרה - מחירי האנרגיה מאז ירדו וגררו ביקורת חריפה על מפעילות המאגר, המוכרות ברוב חוצפה גז טבעי במחירים מופקעים. בחברת החשמל איימו לפתוח את ההסכם לפני המועד שנקבע בהסכם.

אלא שלמזלנו, מאז התפתחה תחרות בריאה בין המאגרים, והזדמנה למדינה האפשרות ליהנות מהבעלות הצולבת על המאגרים ולהוריד את מחירי הגז הטבעי באופן משמעותי מאוד, אם כי הוא עדיין גבוה מהמחירים בעולם. אולם המסקנה הנכונה כיום ברורה: שוב ההתערבות של הרגולטורים גבתה מאיתנו מחיר גבוה. לו המדינה לא היתה מתערבת בהסכם בין חברת החשמל למפעילות המאגר, היה נקבע מנגנון הוגן שהיה מונע את התסבוכת הזו ומאפשר לנו ליהנות ממחירי השוק.