העיניים נשואות לשופטים

פתיחת משפטו של ראש הממשלה נתניהו היא אירוע מכונן בתולדות המדינה. יחד עם המועקה שחשים רבים מן האזרחים על עצם הושבתו של ראש ממשלה על ספסל הנאשמים, ראויה לציון גבוה התופעה כי בישראל גם אנשי השררה כפופים לחוק ולמשפט.

התקדים של כליאתו של מי שהיה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כמעט שאינו משרת את התובנות הנובעות ממשפט נתניהו. הרי קיים שוני אדיר בין השניים, אולמרט ונתניהו. האחד, בין השאר, ירש תחילה את הכהונה עקב נפילתו למשכב של אריאל שרון. האחר חזר ונבחר פעמים אחדות על ידי כלל הציבור, ובדרך כלל ברוב גדול, משכנע. נתניהו ניצב גם על בימת העולם, לא כן אולמרט. הוא נשפט כמי שכבר סיים את כהונתו כראש ממשלת ישראל.

לא פחות מסקרנים מן הנאשם המכהן כראש ממשלה - יהיו העיניים נשואות לשלושת השופטים. מהיום, הם לא רק שופטיו של נתניהו, אלא במידה רבה הם גם יהיו נתונים בעצמם למשפט, משפט הציבור. כל הערה, כל מחווה, גדולה או קטנה, שיעשו מן הכס, תגרה את התקשורת לנפק מיליוני מילות פרשנות, עד כדי הסקת מסקנות, שטחיות ברובן.

אין ערוך למידה הגדושה הנדרשת של אומץ ליבם של השופטים אם יחליטו לזכות את נתניהו. כבר נאמר כי בקרב עמם הם יושבים. הם לא מנותקים באי נידח באוקיינוס, שקולות והדים לא יגיעו עדיו. הרי בתקשורת כבר קמו מי שהזדרזו ואיחלו לנתניהו כי בקרוב יחליף את מקום מגוריו: מבלפור למעשיהו, רמלה.

כמי שמייחל לזיכויו המלא של הנאשם, מנקרת בראשי מחשבה מטרידה: בעצם, האם נתניהו לא נשפט כבר? האם אינו מגיע הבוקר לאולם בית המשפט כמי שכבר הורשע? מה, עוד לא נגזר דינו? אלה הן שאלות רטוריות בלבד. הן תולדה של תופעת ההכפשה וההרשעה של נתניהו, על ידי חלק מן התקשורת, ולאורך שנים.

פרופ' רות גביזון, המשפטנית וכלת פרס ישראל, כבר העריכה בנחרצות בחשבון הפייסבוק שלה: "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות. אני הייתי מאוד שמחה אם אפשר היה למצוא מסלול שיסלק את התביעות הפליליות. אבל זה בהחלט לא פשוט". איזו הערכה פסימית! אמירתה זו של פרופ' גביזון לא זכתה, כמובן, לפומבי רב באמצעי התקשורת.

כל זה קורה בימים שבהם מערכת המשפט איננה נהנית מאמון גורף של כלל הציבור, אלא חלקו בלבד. אם יש צורך, שומה על שופטיו של נתניהו לשנן את מילותיו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק. כך כתב על השפיטה בעמוד 51 בספרו "שופט בחברה דמוקרטית": "אמון הציבור אין פירושו הצורך להבטיח פופולריות, אמון הציבור אין משמעותו נטייה אחר רוחות הנוהגות בציבור. אמון הציבור מובנו אינו הכרעה לפי משאלי דעת קהל... אמון הציבור משמעו פסיקה על פי החוק ועל פי מצפונו של השופט, תהא עמדתו של הציבור לגוף הפסק אשר תהא".

עצה: שומה על שלושת שופטיו של נתניהו לעטות על פניהם מסיכות. זאת כדי שהן יסננו לנשימותיהם במהלך הדיונים את האוויר הצח, הטהור, וידחו את האוויר הרעיל שאפף את דרכו של נתניהו לבית המשפט.