הודו התייצבה מול נגיף הקורונה
נגיף הקורונה הוא המשבר הגלובלי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, וההתפרצות הוויראלית הרחבה ביותר מאז השפעת הספרדית בשנת 1918. במובן מסוים הוא תוצר של גלובליזציה וקשרי גומלין; נסיעות בינלאומיות וסחר סייעו להפצתו.
בהודו החשש מפני התפשטות מהירה של הנגיף גרם לממשלה לפעול בדחיפות. סין דיווחה על הנגיף לארגון הבריאות העולמי ב־31 בדצמבר. מינהלת משבר הבריאות של הודו התכנסה כבר ב־8 בינואר. בדיקות בשדה תעופה ושיקוף החלו ב־18 בינואר. מתחמי בידוד, מיטות אשפוז ותשתית בריאות הוכנו מראש מאז גילוי המקרה הראשון של קורונה ב־30 בינואר. ב־24 במארס הוחל סגר במדינה.
הודו יוצאת כעת בהדרגה מהסגר טוטאלי להטלת מגבלות על אזורים ספציפיים, בתחושה של אמון שקט. בעוד 90 אלף איש נדבקו וכמעט 3,000 מתו, שיעור ההחלמה ניכר. המספרים האלה אינם קרובים בעליל לתרחישים הכי גרועים שאותם ניבאו האפידמיולוגים.
גורמים רבים סייעו להצלחה, ובראשם שיתוף הפעולה של האזרחים בשמירה על הסגר; מסירותם של רופאים ועובדי שירותי הבריאות, שלא נרתעו משעות עבודה מרובות ומהגעה לאזורים מרוחקים; קבוצות של מתנדבים ששילבו ידיים עם הממשלה כדי לספק מזון ומחסה לעובדים שנותרו ללא קורת גג; התעשיינים ההודים שהפעילו מתקנים לייצור ציוד מגן אישי, מסכות N95 ומכונות הנשמה. הייצור המקומי צבר תאוצה בצורה מרשימה, כמעט מאפס.
הטכנולוגיה היתה מכפיל כוח. בשנים האחרונות התוכנית הפיננסית לשילוב האזרחים נעזרה באיתור בעלי טלפונים ניידים, תעודות זהות ביומטריות וחשבונות בנק עם מאזן ללא הכנסה, כדי להנגיש את המערכת הבנקאית למאות מיליוני אזרחים.
עם תחילת הסגר בוצעו העברות מזומני חירום לחשבונות כאלה. מנות מזון הועברו ל־200 מיליון משפחות נזקקות, והתהליך נוטר באופן דיגיטלי. יישומון המעקב "אגרויה סטו" (החטיבה לבריאות) הותקן על ידי 100 מיליון משתמשים במהלך ששת השבועות הראשונים לקיומו.
הודו פעלה גם כבעלת עניין אחראית ברשתות של אספקה לביטחון הבריאות. בעוד מדינות מסוימות הגבילו את היצוא, תעשיית התרופות בהודו עבדה שעות נוספות. היא סיפקה תרופות כמו HCQ ו־Paracetamol ל־133 מדינות, חלק באופן מסחרי אבל לרובן כמתנה מאזרחי הודו. צוותים רפואיים הגיעו ראשונים ובמהירות למדינות מרוחקות, דוגמת האיים המלדיביים, כוויית, מאוריציוס ומדגסקר.
כידידים מיוחדים, ישראל והודו עמדו בקשר רציף. ראשי הממשלה נרנדרה מודי ובנימין נתניהו שוחחו בשלב מוקדם של המשבר. ישראל היתה מהמדינות הראשונות שקיבלו תרופות מהודו. חוקרים בשתי המדינות מעורבים במאמצי המחקר למציאת חיסון, והבטיחו לשתף כל הצלחה בנושא.
ב־11 במאי ישראל והודו השתתפו במפגש וידאו של שבע מדינות (יחד עם אוסטרליה, ברזיל, יפן, דרום קוריאה וארה"ב) בדרג שרי חוץ, כדי לדון בין השאר בהתנהגות הנגיף ובניהול מערכת הבריאות העולמית. בדומה לישראל ולהודו, מדובר במדינות דינמיות ואמינות בעלות יכולות ביו־מדעיות חזקות, החולקות גם את האמונה שיחד נוכל לבנות עולם בטוח ובריא יותר.
אשוק מליק הוא אנליסט אסטרטגי המשרת כיועץ מדיני במשרד החוץ של ממשלת הודו
