ביום שישי קיבלתי, כמו רבים אחרים, את בקשת ברוך בן יגאל, אביו של לוחם גולני עמית שנהרג בפעילות מבצעית. האב ביקש לשיר בתפילת קבלת שבת את המזמור "לכה דודי" בהרבה שמחה, "כמו שעמית אהב". למקרא הדברים התנגנו בראשי המילים מתוך המזמור "מקדש מלך עיר מלוכה, קומי צאי מתוך ההפכה... התנערי מעפר קומי... ימין ושמאל תפרוצי... ונשמחה ונגילה". המילים שאני רגיל לשיר בכל ליל שבת, קיבלו לפתע משמעות מיוחדת.
יום השבעת ממשלה חדשה בירושלים, לאחר אלפי שנות גלות שבהן הושפלנו עד עפר, הוא יום חג. הציניות המוכרת מקשה להתעלות מעל כותרות ערוצי הדיכאון. עלינו לשמוח ולחגוג בהתרחשות אחד הביטויים העילאיים לחידוש הקוממיות ולשיבת הממלכתיות העברית. גדולי ישראל לאורך דורות ראו בחידוש הממלכתיות ובקיבוץ נידחי ישראל ביטוי מובהק לימי הגאולה.
עין בעין אנו זוכים לראות בהתגשמות חלום דורות. אין מדובר בממשלת חלומות, שהרי הפוליטיקה היא חוכמת האפשרי. הבחירות המשולשות לא הכריעו לטובת מי מהצדדים. הבוחרים כפו פשרה, ובראייה היסטורית אולי טוב שכך. יהודה עמיחי בשירו "היהודים" כותב שהיהודים הם עם גיאולוגי מרובה "שברים ושכבות וגעש לוהט". נוסף על כך, אומה של מחלוקות, מריבות ומדנים. הגיעה העת להרגיע, ללכד את השורות ולהנמיך את להבת השיסוי והשנאה. התשלום עבור אחדות נמוך בהרבה ממערכת בחירות נוספת.
מצער שימינה איננה שותפה בקואליציית האחדות. אין ספק שהמניעה אינה אידיאולוגית או בין־אישית, היא בעיקרה איושית. הציונות הדתית היא סיפור הצלחה, שמוביל רוב מרשים לאחר מלחמת ששת הימים. האקטיביזם הציוני של השמאל סיים את תפקידו בקול ענות חלושה. את החלל מילאו נשות ואנשי הציונות הדתית, שסחפו אומה שלמה. רק מיעוט קטן מוכן לוותר על אחיזתנו בירושלים השלמה, ורוב הציבור הפנים שהקו הירוק נמחק לנצח. הציונות הדתית כבר מזמן אינה מגזר.
מי שרוצה להנהיג את המדינה, לעולם לא יוכל לעשות זאת ממפלגה סקטוריאלית קטנה. אין עוד צורך במפלגות הבית היהודי, ימינה, האיחוד הלאומי. אין הקומץ משביע את הארי, וממשלת אחדות לא יכולה לספק את כולם. בכירי ליכוד מוכשרים לא יוכלו להגשים את מלוא ציפיותיהם סביב שולחן הממשלה. אפשר להבין את התסכול מול מספר השרים שקיבלה כחול לבן.
ושוב, בראייה היסטורית נראה שמדובר במחיר נמוך לעומת פירוק הסיכוי האחרון של השמאל להנהיג את ישראל. הצעתי לחברים המוכשרים לנהוג באיפוק ולהתאזר בסבלנות. ביום השבעתה נאחל לממשלה הצלחה מול האתגרים הניצבים לפתחה. את חזון הימין אי אפשר להגשים ברוב דחוק של 61, לחזון גדול נדרשת הסכמה רחבה. מתוך התרשמותי מהגמישות הרעיונית בכחול לבן, נפתח צוהר להגשמת יעדים לאומיים חשובים. הלוואי, כן יהי רצון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו