"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להפוך את התפוצות לסוגיית פנים

,עודכן

דיווחים רבים ומשמחים צצים לאחרונה על גל עלייה גדול הצפוי בתום משבר הקורונה. אנחנו מתרגשים, ובצדק, מיהודים השבים למולדתם. אבל השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא מה באמת המחויבות שלנו כלפיהם בימים כתיקונם. מה עשינו, או ליתר דיוק, מה לא עשינו, כדי להתקרב, ולא רק כאשר נדמה שסוף העולם הגיע?

אם להודות על האמת, אפסנו אותם על מדף גבוה ואנחנו נזכרים בהם רק בסערה התורנית, בין שהיא מתווה הכותל ובין שזו התבטאות מעליבה של אבשלום קור, וכאשר אנחנו רוצים שיתרמו כסף. "היהודים בתפוצות הם יותר משק חבטות ומכספומט" - הנה משהו שאנחנו יודעים אולי לדקלם, אבל בפועל מתנהגים כאילו זה כל מה שאנחנו רוצים שהם יהיו.

יחסי ישראל והתפוצות במשבר אמיתי. כשביקרתי בקהילת עץ חיים שבפיטסבורג כשבוע לאחר הטבח הנורא שהתחולל שם, ניגש אלי אחד המתפללים בבכי ואמר לי: "כשאת חוזרת לישראל, תגידי להם שאנחנו יהודים". זה מסביר הכל. זה לא מפליא שהם מרגישים שאנו מתנכרים אליהם, כשאנחנו מנהלים מלחמת חורמה ברחבה אחת מני רבות מול הכותל המערבי, כשבאלף ואחת דרכים אנחנו מעבירים להם את המסר ש"אתם לא יהודים מספיק", וכל זאת בזמן שרבים מהם פוקדים את בתי הכנסת ובקיאים ביהדות יותר מהרבה ישראלים.

לשרת התפוצות הנכנסת יש משימה אחת עיקרית - לשקם את היחסים בינינו לבין הקהילות היהודיות בתקופה שבה הן מתמודדות עם משבר אמיתי. הדרך לעשות זאת עוברת בהיפוך קונספטואלי: להפוך את התפוצות לנושא פנים ולא לנושא חוץ.

צריך להתחיל בחינוך. מערכת החינוך מוכרחה ללמד את תלמידי ישראל על יהדות התפוצות, להכיר את הזרמים השונים, המנהגים, הקשיים והאתגרים המיוחדים הנוגעים לאורח החיים בתפוצות, את דרכי ההתמודדות עם גילויי שנאה - בדיוק כפי שאנו מצפים מהם להבין את האיומים הבלתי־נסבלים אשר להם חשופים אזרחי ישראל על בסיס יומיומי.

מפגשים חייבים להתקיים בכל הרמות. נבחרי ציבור ישראלים המבקרים בחו"ל מוכרחים להוסיף לתוכנית גם ביקורים בבתי כנסת ובמרכזים יהודיים, לא רק לשם תפילה קצרה או נאום סמלי, אלא גם לשם שיח עם הקהילה. עליהם לשאול מתוך כוונה, מה אנו יכולים לעשות כדי לסייע לכם? בני נוער ישראלים צריכים לנסוע לשם, ובני נוער בתפוצות צריכים להגיע לארץ, כדי לשוחח ולהכיר. תקציבים משמעותיים צריכים להיות מושקעים בקשר הזה, בתוכניות חינוכיות ובמפגשים, בשליחת תוכני לימוד ובקיום כנסים משותפים.

מדינת ישראל נמצאת היום במצב מיוחד שבו היא יכולה לסייע ליהודים בגלות. השתמטות מכך תהיה כמעט בגידה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר