להפוך את התפוצות לסוגיית פנים

דיווחים רבים ומשמחים צצים לאחרונה על גל עלייה גדול הצפוי בתום משבר הקורונה. אנחנו מתרגשים, ובצדק, מיהודים השבים למולדתם. אבל השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא מה באמת המחויבות שלנו כלפיהם בימים כתיקונם. מה עשינו, או ליתר דיוק, מה לא עשינו, כדי להתקרב, ולא רק כאשר נדמה שסוף העולם הגיע?

אם להודות על האמת, אפסנו אותם על מדף גבוה ואנחנו נזכרים בהם רק בסערה התורנית, בין שהיא מתווה הכותל ובין שזו התבטאות מעליבה של אבשלום קור, וכאשר אנחנו רוצים שיתרמו כסף. "היהודים בתפוצות הם יותר משק חבטות ומכספומט" - הנה משהו שאנחנו יודעים אולי לדקלם, אבל בפועל מתנהגים כאילו זה כל מה שאנחנו רוצים שהם יהיו.

יחסי ישראל והתפוצות במשבר אמיתי. כשביקרתי בקהילת עץ חיים שבפיטסבורג כשבוע לאחר הטבח הנורא שהתחולל שם, ניגש אלי אחד המתפללים בבכי ואמר לי: "כשאת חוזרת לישראל, תגידי להם שאנחנו יהודים". זה מסביר הכל. זה לא מפליא שהם מרגישים שאנו מתנכרים אליהם, כשאנחנו מנהלים מלחמת חורמה ברחבה אחת מני רבות מול הכותל המערבי, כשבאלף ואחת דרכים אנחנו מעבירים להם את המסר ש"אתם לא יהודים מספיק", וכל זאת בזמן שרבים מהם פוקדים את בתי הכנסת ובקיאים ביהדות יותר מהרבה ישראלים.

לשרת התפוצות הנכנסת יש משימה אחת עיקרית - לשקם את היחסים בינינו לבין הקהילות היהודיות בתקופה שבה הן מתמודדות עם משבר אמיתי. הדרך לעשות זאת עוברת בהיפוך קונספטואלי: להפוך את התפוצות לנושא פנים ולא לנושא חוץ.

צריך להתחיל בחינוך. מערכת החינוך מוכרחה ללמד את תלמידי ישראל על יהדות התפוצות, להכיר את הזרמים השונים, המנהגים, הקשיים והאתגרים המיוחדים הנוגעים לאורח החיים בתפוצות, את דרכי ההתמודדות עם גילויי שנאה - בדיוק כפי שאנו מצפים מהם להבין את האיומים הבלתי־נסבלים אשר להם חשופים אזרחי ישראל על בסיס יומיומי.

מפגשים חייבים להתקיים בכל הרמות. נבחרי ציבור ישראלים המבקרים בחו"ל מוכרחים להוסיף לתוכנית גם ביקורים בבתי כנסת ובמרכזים יהודיים, לא רק לשם תפילה קצרה או נאום סמלי, אלא גם לשם שיח עם הקהילה. עליהם לשאול מתוך כוונה, מה אנו יכולים לעשות כדי לסייע לכם? בני נוער ישראלים צריכים לנסוע לשם, ובני נוער בתפוצות צריכים להגיע לארץ, כדי לשוחח ולהכיר. תקציבים משמעותיים צריכים להיות מושקעים בקשר הזה, בתוכניות חינוכיות ובמפגשים, בשליחת תוכני לימוד ובקיום כנסים משותפים.

מדינת ישראל נמצאת היום במצב מיוחד שבו היא יכולה לסייע ליהודים בגלות. השתמטות מכך תהיה כמעט בגידה.