הממשלה לא מבשרת טובות לחופש הכלכלי

מכון הריטג' וה"וול־סטריט ג'ורנל" דירגו ב־2020 את ישראל במקום ה־26 בדירוג החופש הכלכלי, מבין 186 המדינות המדורגות בעולם, עם ציון 74. באזור הגיאוגרפי שלנו ישראל מדורגת במקום השני מבין 14 מדינות, אחרי איחוד האמירויות שקיבלה ציון 76.

למרות העיסוק האובססיבי ב"פגיעה בדמוקרטיה" וב"שחיתות", במכון דווקא מציינים לטובה את ההתקדמות של ישראל ב"יושרה של הממשלה", עם התקדמות של 1.2 נקודות. למרות ההתקדמות של ישראל במרבית המשתנים במדד, המשתנה שמעכב את ישראל באופן עקבי, מאז הושק המדד ב־1995, הוא "הוצאות הממשלה". ביתר המשתנים, למשל יציבות מוניטרית, סחר חופשי ופתיחת השווקים הפיננסיים, נרשמה התקדמות לקראת קידום מדיניות פרו־עסקית.

על פניו נראה שהממשלה החדשה לא מביאה בשורה לשיפור בבטן הרכה של הכלכלה הישראלית. תוכנית העבודה של שר הכלכלה הנכנס, ח"כ עמיר פרץ, מאיימת גם על ההישגים בתחומי הסחר החופשי וטיפול במונופולים. למרבה הצער, הממשלה דנה בקווי יסוד מדיניים, אך נמנעת מדיון בקווי יסוד כלכליים־חברתיים.

כך היא לא קבעה יעדים לשיפור במדדים מעין זה ומדד חשוב נוסף לעסקים, לכלכלה ולחופש התעסוקה והקניין דוגמת "מדד קלות עשיית העסקים" של הבנק העולמי. הידרדרות במדדים האלה, דווקא בתקופה כלכלית קשה זו, תקשה את היציאה מהמשבר הזה ועל המוכנות להתמודדות עם המשברים הבאים.