לשטוקהולם פנה ימינה
,עודכן
"תוגת הנאמנות", כך תיקרא הביוגרפיה של נפתלי בנט לכשתיכתב. על הכריכה יופיע צילום של נתניהו לצידו של גנץ, כשפניהם של אנשי ימינה מביטות בהם בעיניים כלות. על הכריכה האחורית יופיע תקציר, מקסימום שבע מילים: הייתי הכי נאמן – וזה לא השתלם בגרוש.
בנט ושקד ספגו מנתניהו לא מעט. מהרגע שבו הם שימשו מנהלת לשכה וראש המטה של ראש הממשלה ועד היום הם בתפקיד שק האיגרוף. מתחילת דרכם הם היו נאמנים ומסורים, איש מהם לא הדליף, לא סרח, לא חיפש איך להתקדם לתפקיד הבא ולא סיפק כותרות שערורייתיות לתקשורת. באמת חבר'ה טובים, משכילים ושקטים, מלח הארץ.
הם שתקו גם כשסיימו את תפקידם באקורדים צורמים. הם מעולם לא הוציאו את דיבתו של ראש הממשלה רעה. אפילו כשהתברר שבסביבת נתניהו ניסו למכור לתקשורת לכלוכים על רעייתו של בנט, הוא הסתפק באיזו אמירת גינוי רפה, חסרת משקל ואומץ.
גם מבחינת תפיסה מדינית לא היה ספק שבנט ושקד הם האנשים היציבים בעולם. קחו את העמדות המדיניות של אסף זמיר והשוו אותן לעמדות המדיניות של ימינה, מי קרוב יותר לראש הממשלה ולהשקפת עולמו? מי היה הראשון לדבר על סיפוח ולהכניס את המילה ללקסיקון? מה יותר ימין אידיאולוגי מובהק מבנט ושקד?
אבל אצל נתניהו זה לא מספיק. להפך, זה רק מוריד מערכך. אם אתה מאיים עליו - אתה זוכה לכבוד ולהערכה. התחלת להתרפס, והוא מאבד בך עניין. כל עוד היה צריך לשמור על הגוש הוא הסתובב עם סופר גלו בכיס, מדביק אותו ככה שאי אפשר יהיה להפריד בין חלקיו. בשנייה שאפשר היה לפרק את כחול לבן, התברר שגם לדבק שראש הממשלה כל כך אוהב יש תאריך תפוגה: פתאום הוא הפך הרבה פחות יעיל וימינה שוחררו לחופשי, במצוות הזמנים נשלחו לשמור שני מטר מרחק.
ואז החלו הבכי והנהי: איך ביבי עושה לנו את זה, לא מגיע לנו, אנחנו בני הזוג הכי תומכים שאפשר למצוא בטינדר הפוליטי. ובכן, חברים, במשך שנים אתם סופגים ממנו, הוא עושה בכם כרצונו, מפטר, ממנה, לוקח סמכויות, מעניק, בועט ומחבק. עוד לא הבנתם עם מי יש לכם עסק? אחד הייטקיסט, השנייה מהנדסת ושניכם לא מצליחים להבין מנגנון פשוט?
יכול להיות שבסופו של דבר, נראה את ימינה בממשלה; שאחרי כל מסע הייסורים הזה יימצא איזה פתרון שלא ישאיר אותה באופוזיציה יחד עם המשותפת. אם זה יקרה, צריך לאסור על בנט ושקד לנסוע לשבדיה, גם אם אי פעם יזכו בנובל: אין צורך להוסיף על תסמונת שטוקהולם ששניהם לוקים בה.
