גבול הביטחון שהישראלים רוצים
,עודכן
בשיחותיו בארץ יעסוק בוודאי מזכיר המדינה מייק פומפאו גם בנושא החלת החוק הישראלי על חלקים מיהודה ושומרון במסגרת יישום תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. יש להדגיש שהחלת החוק על בקעת הירדן אינה גחמה ימנית, אלא מימוש תוכנית אסטרטגית מבית מדרשה של מפלגת העבודה (תוכנית אלון), שגם יצחק רבין האמין בה; ההתיישבות בבקעה הוקמה על ידי תנועת העבודה. רוב הציבור בארץ (יותר מ־70 אחוזים) רואים בבקעה את גבול הביטחון של ישראל, היחיד האפשרי במזרח הארץ.
השליטה במעברים המועטים מאזור הבקעה מערבה יכולה למנוע פלישה לישראל. הבקעה קרובה אל לב המדינה - משולש ירושלים־גדרה־חיפה, שבו גרים כ־70 אחוזים מתושבי ישראל, ושבו מרוכזים כ־80 אחוזים מתשתיתה הכלכלית. המרחק האווירי בין הנהר לירושלים הוא 30 קילומטר בלבד. את היתרון האסטרטגי משלים ההיבט הדמוגרפי; מספרם המועט של הערבים החיים בבקעת הירדן אינו מהווה מעמסה דמוגרפית על המדינה היהודית.
הטענה שישראל אינה זקוקה לבקעת הירדן כגבול ביטחון במזרח מאז הסכם השלום עם ירדן, מתעלמת מהפוטנציאל הגדול לתהפוכות פוליטיות במזרח התיכון. ערעור היציבות בממלכה ההאשמית ובערב הסעודית, וחזרתה של סוריה למחנה הרדיקלי בעקבות ההתאוששות ממלחמת האזרחים, עלולים להחיות את החזית המזרחית. הנסיגה האמריקנית מהמזרח התיכון מאפשרת יותר חופש פעולה לאסלאמיסטים נגד בעלי הברית של המערב.
המצדדים במסירת הבקעה לפלשתינים מזלזלים בחשיבותה הביטחונית ומשליכים את יהבם על היכולות הטכנולוגיות, המסוגלות לאתר ולנטרל איומים מרחוק, באופן המייתר לכאורה את הצורך בשליטה בבקעה. אלא שזו התעלמות מתולדות הטכנולוגיה הצבאית, המראה תנודתיות בין עליונות יכולות הגנתיות לבין התקפיות. אם ישראל רוצה לשמור על גבול בר הגנה בבקעה, היא גם צריכה לדאוג לשליטה בכביש מהחוף לבקעת הירדן, דרך ירושלים מאוחדת ומעלה אדומים. זהו הציר היחיד ממערב למזרח שיש לאורכו רוב יהודי ובטוח להעביר כוחות ממישור החוף אל הבקעה בעת חירום. מעלה אדומים, שהוקמה על ידי ממשלת רבין הראשונה, היא תחנה חשובה בציר זה. לכן חשוב לחברה אל ירושלים על ידי החלת החוק הישראלי בשטח E-1 (חמישה קילומטרים של מדבר) ובנייה בו. לירושלים יש גם ערך אסטרטגי.
רוב מדינות ערב יביעו התנגדות, אבל הן הכילו את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. כמו כן, האפשרות שארה"ב תיסוג מהמזרח התיכון משאירה את ישראל כמחסום כמעט יחיד לשאיפות ההגמוניות של איראן. גם ההתנגדות הפלשתינית צפויה. על רקע המשא ומתן המתמשך שאינו מוביל לשום מקום והאלימות הנמשכת, התגבשה ההסכמה הכמעט גורפת בישראל כי הפלשתינים אינם בשלים לפשרה היסטורית עם המדינה היהודית. אולי החלת החוק הישראלי בבקעה תבהיר להם שהזמן לא עומד לצידם.
בכל מקרה, החלת החוק הישראלי בבקעה על ידי ממשלת האחדות הלאומית תאותת על הסכמה ישראלית רחבה ועל הנחישות הישראלית לשמור חבל ארץ זה בתחום המדינה. כעת, במסגרת תוכנית טראמפ, האמריקנים מוכנים לתת גיבוי לצעד זה, ולכן טעות לכנותו חד־צדדי. זוהי שעת כושר שיש לנצל.
פרופ' אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
