פיצוי וקוץ בו

תוכנית הפיצוי על ההוצאות הקבועות של עסקים קטנים ובינוניים לא נותנת מענה מדויק • רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים בישראל, מציע מודל חדש: הפחתת המע"מ לתקופה מוגבלת

המשק חוזר לפעילות, אך חלק מהענפים עדיין מושבתים או מושבתים חלקית. נכון לשבוע זה, רק כ־50 אלף עובדים הצהירו על סיום החופשה שנכפתה עליהם (חל"ת). האתגר של המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה ושל המשרדים הכלכליים הוא צמצום האבטלה, שעלולה להגיע בחודשים הקרובים ל־20% ויותר.

בימים אלה שוקדים במשרדים אלה על תוכנית שתעודד מעסיקים להחזיר עובדים מהחל"ת ואף לשכור עובדים חדשים. הרעיון של סבסוד עובדים פוגע בפריון מכיוון שהוא מעודד שכירת עובדים שלא בהכרח נחוצים לעסק. במועצה לכלכלה מבינים זאת, אך הם מוכנים לשלם את המחיר כדי לצמצם את האבטלה.

עד כה סיוע המדינה לעסקים הסתכם בתמיכה בהוצאת העובדים לחל"ת. עסקים נסגרו, חלקם הושבתו חלקית, והם נדרשו לדאוג לעצמם. השבוע פורסמה תוכנית התמיכה הממשלתית בהם, מעבר למענה המיידי של שחרור מחבות העסקת העובדים: סבסוד של חלק מההוצאות הקבועות של העסק. מדובר במענק של עד 400 אלף שקלים בארבע מדרגות:

עסקים שמחזורם ירד ב־25%-40% יזכו למענק של עד 10% מההוצאות הקבועות של העסק; עסקים שמחזורם ירד ב־40%-60% יזכו למענק בשיעור של 20% מההוצאות הקבועות של העסק; ירידה של 80%-60% מהמחזור תזכה ב־35% מההוצאות הקבועות, וירידה של 80%-100% במחזור תזכה במענק של 50% מההוצאות הקבועות - הכל, כאמור, עד לתקרת מענק של 400 אלף שקלים. הוצאות קבועות הן ההוצאות שעסקים נדרשים לשלם גם כשהם סגורים, כגון שכר דירה, הוצאות מימון (ריביות), אחזקה וכדומה.

הרעיון שבפיצוי על ההוצאות הקבועות ברור: העסקים יספגו בעצמם הפסדים בגין היעדר הכנסות, המדינה תסבסד את ההוצאות בפועל, את "הכסף החי". אלא שהפרדה זו היא תיאורטית לחלוטין. כך, למשל, עסק שרכש מלאי גדול כמו אופנה או כלי בית לחג - במקרים רבים ההוצאות הקבועות שלו נמוכות ואינן קשורות לבעיה המרכזית שנוצרה אצלו - המלאי היקר שהוא מחזיק. במקרים רבים העסקים בקניונים, לדוגמה, הגיעו עם בעלי הבית על ביטול דמי השכירות בתקופת ההשבתה, כך שהם הצליחו לטפל בעצמם בהוצאות הקבועות, שהפכו למפתח לפיצוי. בכל מקרה מדובר במנגנון שכנראה מתאים לעסקים מסוימים בלבד.

פחות זה טוב?

רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים בישראל (להב), שמע את הביקורת הזו מעסקים קטנים ובינוניים וביקש למצוא מודל אחר שיענה בצורה מדויקת יותר לבעיות שנוצרו לעסקים הקטנים והבינוניים. הגיע לידיו מודל שהציעו כלכלנים באירופה, המונע מתפיסה שונה לחלוטין: לעודד עסקים לחזור לעבודה, במקום לפצות על העבר. לפי אותו מודל, הפיצוי לעסקים יהיה באמצעות הפחתת המע"מ לתקופה מוגבלת, הנגזרת מהתקופה שבה נרשמה ירידה במחזור עסקיהם כתוצאה מהקורונה.

"אם עסק הושבת לשלושה חודשים, שיקבל פטור ממע"מ לשלושת החודשים הבאים. זה ימריץ את העסקים לחזור לפעילות במהירות המרבית; זה ידרוש מהם לשכור חזרה את העובדים ששלחו לחל"ת; זה פשוט ולא דורש מהמדינה להעביר כסף, אלא מהעסקים עצמם לא להעביר למדינה; המהלך הזה ייצור יתרון גם ללקוחות, כי העסקים ירצו לגלגל חלק מההטבה ללקוחות כדי לזכות בהם מחדש והמודל הזה נותן מענה לכלל העסקים - בלי להיכנס למבנה ההוצאות שלהם", אומר כהן. לדברי כהן, רבים תומכים בתוכנית, לרבות שרים, ח"כים וכלכלנים. אך במועצה לכלכלה סבורים שהתוכנית לסבסוד הוצאות קבועות, יחד עם התוכנית שתוצג לסבסוד עובדים, נותנות מענה טוב יותר.

מחליפים לקוחות

כ־420 בתי מלון לתיירות רשומים בישראל. השנים שלפני הקורונה היו להם שנים יפות. ים המלח, אילת ותל אביב בראשם הגיעו לתפוסה ממוצעת של 70% ויותר עם הכנסה ממוצעת של כ־250 דולר ללילה. זאת למרות שזה כמעט עשור חלה עלייה בדירות Airbnb. למעשה, בתי המלון לא הצליחו לתת מענה לביקושים של תיירות חוץ ופנים.

אלא שהשבוע חברת מידרוג פרסמה סקירה תחת הכותרת "השפעת התפשטות נגיף הקורונה על ענף המלונאות", שבה היא מזהירה כי "התפשטות נגיף הקורונה וההתמודדות איתו צפויות להשפיע באופן שלילי על סיכון האשראי של חברות הפועלות בענף המלונאות... השבתה חלקית או מלאה של משקים ובכלל זה סגירת בתי המלון וכן צפי למיתון בשנת 2020 בישראל, במדינות המפותחות ובמדינות ה־G20, עם עלייה משמעותית בשיעורי האבטלה... אנו צופים לפגיעה משמעותית בשיעורי התפוסה, בהיקפי ההכנסות והתזרימים של החברות בענף בשנת 2020 ובפרט בחציון הראשון של השנה... בנוסף, אנו מעריכים כי התפוסה במלונות ורמת המחירים ייפגעו גם בחציון השני של 2020 וכי התאוששות הענף בשנת 2021 תהיה בקצב מתון".

בישראל רשומות שלוש חברות מלונאות כציבוריות הנסחרות בבורסה: פתאל, ישרוטל ודן. מאז המשבר מניית פתאל החזקה נחתכה ב־50%; ישרוטל נפלה בכ־40% מסוף פברואר ועד 23 במארס, אך מאז השיבה לעצמה כ־30% וכעת היא נסחרת בכ־10% פחות ממחירה לפני המשבר. מניית מלונות דן נפגעה אף היא בכ־36% עד סביבות 23 במארס, ומאז השיבה לעצמה חלק גדול מהירידות וכעת היא נסחרת בכ־12% פחות מהמחיר לפני המשבר.

פתאל שונה מהאחרות מכיוון שהיא מחזיקה במלונות רבים באירופה, מה שמשפיע על פעילותה ועל המניה. אך ההבדל הזה מדגיש גם את הפוטנציאל הטוב יותר של מלונות בארץ לחזור לפעילות מהר מהצפוי. בניגוד לערי תיירות בעולם, בארץ יש מצב ייחודי שלפיו ההיצע בענף לא עונה על הביקוש המקומי, ולכן רבים מהישראלים נהגו לטוס לחו"ל - שם היה זול יותר מאשר הנופש בארץ. כעת הם צפויים לטוס פחות, בד בבד עם הפגיעה במספר התיירים הצפויים להגיע לארץ, וכך בתי המלון יחליפו לקוחות זרים במקומיים, ייתכן שבלי לפגוע בתפוסה - אולי רק במחיר.

הגנה על חזקים

האיום הגדול על הכלכלה הישראלית היה ונותר מבנה השוק. אין כאן מאבק אידיאולוגי בין תפיסת השוק לסוציאליזם - השיטה הקומוניסטית המודרנית. ההבדל הוא בין נציגים של קבוצות חזקות, כמו ארגון העובדים המונופוליסטי, ההסתדרות, הנהנית מחסיון דו"חותיה ומהגנה מפני הדמוקרטיה.

ארגוני העובדים בארץ הם היחידים שלא נדרשים לרוב כדי לכפות עצמם על כלל העובדים בארגון - די להם בהסכמה של שליש. מנכ"ל ארגון "האינטרס שלנו", אלעד מלכא, פנה השבוע למבקר המדינה בדרישה להפעיל את סמכותו ולבקר את דו"חות ההסתדרות, המנהלת תקציב של מאות מיליוני שקלים ומסרבת לחשוף את דו"חותיה. לטענתה, כאגודה עות'מאנית היא לא חייבת לעשות זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו