מלוא כל הארץ פוליטיקה

"מלוא כל הארץ משפט", הזכיר עו"ד ראבילו (בא כוחו של רה"מ) לשופטי בג"ץ השבוע, כשניסה לטעון שחרף גישה זו שהוטבעה ע"י השופט אהרן ברק, יש עדיין סוגיות שאינן משפטיות. ואכן, מעבר לפלפולים המשפטיים שנשמעו, בין אם דובר על היבטים חוקתיים או מנהליים, ומבעד לניסיון להציג דיון ענייני ולגיטימי, היער הנגלה הינו פוליטי. בתוכו, הטיעונים נאמרים מתוך עמדתנות (פוזיציה) כל־כך בולטת, כך שדבר והיפוכו יכולים להיאמר בקלות, בהתאם לצד הרגעי של המתרס הפוליטי.

כך למשל, הדאגה העזה למעמדה של האופוזיציה בכנסת, היתה לא פחות ממפתיעה. שהרי רק בחודש מארס האחרון, כשיו"ר הכנסת אדלשטיין התעקש שהוועדות בכנסת תוקמנה על בסיס נוהל מוסכם רב־שנים שבין האופוזיציה והקואליציה ובהתאם לתקנון הכנסת, על פי מפתח שישקף את גודלן של הסיעות - הופר הנוהל ו"נשכח" התקנון. קבוצה ארעית של סיעות רק־לא־ביבי, שלא הצליחה להקים קואליציה, החליטה עם מספר של 61 חברי כנסת לרמוס כל ביטוי של שאר 59 חברי הכנסת, חילקה את הוועדות על פי מפתח חדש של "גוש", ולא הותירה בידי נציגי הגוש האחר אף לא ועדה אחת בראשותה.

והיום? מסבירים כמה חשוב להגן על מעמדה של האופוזיציה בכנסת. באופן דומה, התעקשו השופטים לדעת מהו נוהג חלוקת הוועדות רב־השנים בכנסת. וגם כשהמשיבים הסבירו שהתקנון מחייב ועדה אחת, סברו השופטים שצריך לכבד את הנוהג הרחב יותר. "עושק המיעוט" או "עריצות הרוב", כך נראה, מופיעים רק במצבים פוליטיים מסוימים.

על כן, היה זה אך טבעי שאותו יציע מעודדים במשחק הפוליטי יביע זעזוע עמוק מן העובדה, שלצורך כינון ההסכם יש כוונה לשנות חלק מחוק יסוד: הממשלה, ושהשלמת החקיקה תיעשה עוד באותו שבוע. אף שלא מדובר בשינוי מהותי של החוק, אלא רק בהוספת פרוצדורה במקרה שבו קמה ממשלת אחדות, מתעקשים המתנגדים שמדובר בשינוי חוקתי מהפכני ומרחיק לכת.

אותה דאגה עמוקה משינוי החוק לא הרטיטה לבבות, כשיצחק רבין שינה את חוק יסוד: הממשלה על מנת לאפשר לחברי סיעת ייעוד להתפלג מצומת, כך שחברי הכנסת גולדפרב ושגב הצטרפו לממשלה, ובאמצעותם אושרו הסכמי אוסלו ב'. וכן, העובדה שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהפך ברבות הימים לערך חוקתי עליון, אושר בהצבעה בכנסת באישון לילה, ברוב דחוק של 32 מול 21 מתנגדים ונמנע אחד - לא נחשבת בעיניהם למאורע בעייתי, חוקתי, מהפכני ומרחיק לכת.

להשלמת הניחוח העמדתני המובהק, הובע חוסר שביעות רצון מהרכב הוועדה למינוי שופטים ומהפרת "האיזון" בוועדה, בשל אי מינויו של נציג האופוזיציה. ההיסטריה מלמדת, דווקא, שהדאגה לגבי עמדות החברים בוועדה גוברת על השיוך האופוזיציוני של הסיעה. כך למשל, כשאיש הימין ח"כ אורי אריאל נבחר לוועדה ב־2012 מטעם האופוזיציה, הסבירו לנו שבעצם הכוונה היא ל"אופוזיציה רעיונית", ולאו דווקא לשיוך לסיעת אופוזיציה.

"למשפט אין גבולות. מלוא הארץ משפט", כתב אהרן ברק. ואולם, גם כשהארץ כבר גדשה ואל היכל המשפט מובא הכל, היער וגבולותיו נותרו, בסך הכל, פוליטיים.