שש שנים אבודות בהיכלי הצדק

השליטה בשפה המשפטית ובחוקים מאפשרת לדובריה ללוש במילים ולערבב את החומר. המאזינים והקוראים שאינם שולטים ברזי השפה, מאמינים לדוברים וממשיכים הלאה. הטקסט נראה מקצועי ונקי. הכול לפי הפרוטוקול, אין על מה להלין. המערכת לכאורה, עובדת כשורה.

אז זהו שלא.

נשיאת בית המשפט העליון מצאה דרך למלט את שותפה למערכת המשפט, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וקנתה לו זמן. זמן הוא מצרך יקר מאוד בתקופה בה אנו חיים. בתקופה זו האירועים רוחשים עלינו מימין ומשמאל, מלמעלה ומטה, אירוע רודף אירוע, רק צריך לאחוז בגלגל ברגע השיא ואז ניתן להניח ולהרפות.

לפני שש שנים נהרג אזרח מירי של שוטר. מסתבר שעד רגע זה השוטר לא נחקר באזהרה במשטרה. גרסתו לאירוע נמסרה במסגרת הליך בדיקה משטרתי, ותו לא. ככה זה כשהמנוח משתייך לחברה הערבית בישראל. במרוצת השנים שחלפו, נידון האירוע בפני כל צמרת מערכת האכיפה הפלילית ובפני חמישה שופטי בבית המשפט העליון, אך כאמור עד היום, למרות פסק דין מחייב של בג"צ, טרם הועמד השוטר לדין פלילי.

לאחר עתירה שהוגשה בנושא, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הורתה על עיכוב ביצוע פסק הדין כנגד היועץ המשפטי לממשלה. ימים ספורים לאחר מאמר שנכתב בנושא, הגדילה לעשות ולאשר דיון נוסף בבג"ץ 4845/17 חמדאן נ' היועץ המשפטי לממשלה בהרכב של חמישה שופטים שזהותם תקבע בהמשך מכוח סמכותה.

הדיון יערך בשאלה – האם ניתן להורות על הגשת כתב אישום נגד אדם שלא נחקר באזהרה? טוב עשתה הנשיאה שקצבה לצדדים ולמזכירות מועדים קרובים יחסית והחליטה שהדיון יתקיים עד סוף יולי השנה.

דיון נוסף בבית המשפט העליון הינו דבר חריג שבחריגים. ניתן להרים גבה על אישור בקשת היועץ המשפטי לממשלה לקיום הדיון הנוסף, על אחת כמה וכמה כאשר גרסתו של השוטר לאירוע הירי נפרסה ונבחנה מספר רב של פעמים על ידו וכן באמצעות עורך דינו בפני צמרת האכיפה הפלילית, ובראשם היועמ"ש מנדלבליט.בשבעה עמודי מלל וללא נימוק אמיתי, מאשרת הנשיאה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות נוספת לדחות את הקץ מהתערבות בסמכותו.

צדק לא נעשה פה.חלפו להן שש שנים מיום מותו של המנוח. במהלך שש השנים האבודות בלשכות היועץ המשפטי לממשלה ובהיכל הצדק בבית המשפט העליון, לא נותר לנו הציבור להמתין ולראות לאן תוביל הנשיאה חיות את המשך הטלנובלה הלא נגמרת, ויפה שעה אחת קודם.