שירה עברית: תנו לה כבוד

בארה"ב קיימת מסורת: יוזמה שנתית נפלאה שבמסגרתה נבחר שׂר שִׁירָה (poetry), שתפקידו העיקרי הוא לקרב את השירה אל האומה האמריקנית. הוא נבחר על ידי הממשל ומקבל ממנה משכורת במהלך תפקידו ואף לשכה בבניין ספריית הקונגרס.

איגוד המשוררים הישראלי שהוקם בשנת 2011 מבקש גם הוא לקרב את השירה העברית לציבור במדינה. בשנת 2012 החלו אנשי האיגוד לאסוף חתימות ליוזמה של הכרזה על השירה הישראלית כחלק מהנושא העיקרי של שנת הלימודים הבאה (תשע"ד). הצעד הזה אולי יוליד יום אחד הבנה בנוגע למקום המרכזי של השירה ושל התרבות בתוך ליבה של המדינה. אסור לנו לחשוב כי תרבות צריכה להישאר אך ורק בתחום כוחות השוק, עלינו להביא אותה קדימה ולחשוב כמו עמיתינו במערב.

במסגרת קריאתם של המשוררים להכריז על שנת השירה הישראלית, כתבו כך: "השירה הינה אוצר רב ערך וחיוני בתרבות... באמצעות מימוש יוזמה זו ניתן יהיה להעמיק ולגוון את חשיפת השירה הישראלית בקרב תלמידות ותלמידי מדינת ישראל לרבות פעילויות חינוכיות שאינן, בהכרח, מהוות שיעורים סטנדרטיים".

הקריאה לשנת שירה ישראלית כאמצעי להביא את האמנות הנשכחת למרכז מדורת השבט היא דרך נוספת להנגיש קולות חדשים בתרבות. השירה הצעירה היתה חוד החנית של הרב־תרבותיות וחלוצה עיקרית לפני המחאה החברתית שעלתה בשנת 2011. מי שהיה ער לקבוצות השירה השונות, לכתבי העת ולערבי השירה בשולי העיר היה יכול להבין את העומד לבוא. השירה היא המקור לדמיון בחברה הישראלית.

מערכת החינוך בישראל מלמדת שירה לבגרות בצורה לקונית ואנכרוניסטית. התלמידים נדרשים לשנן שירים של המשוררים הלאומיים וכמעט לא נחשפים לשירה צעירה, חתרנית ובועטת. כמדריך לסדנאות כתיבה, אני יודע כיצד אפשר ללמד שירה ולהפוך אותה לכלי אמיתי לשינוי חברתי. היוזמה של העמדת השירה במרכז תדרוש ממשרד החינוך הבאת משוררים ומשוררות לכל בתי הספר, וקריאה מחדש של שיריהם לאור החוויות החדשות של התלמידים.

מדינת ישראל, כחלק ממשפחת העמים, נבחנת בתרבותה. בכל שנה אנו מחכים לראות אם הגיעו הסרטים הישראליים לרשימת המועמדים לאוסקר. גם השירה חייבת להישלף מתוך השוליות שלה ולחזור להיות כלי מרכזי להבניית תרבות. ההצעה של איגוד המשוררים לשנת שירה, כחלק מתוכנית משרד החינוך, תעמוד לצד כלים נוספים, כגון הכרזה על פרס ספיר לשירה, חוק לשירה, תמיכות שנתיות למשוררים, פרס ראש הממשלה לשירה ועוד.

כיום, ענף השירה נמצא בנקודת השפל הגדולה שלו. הוצאות ספרים כמעט לא מוציאות ספרי שירה, עקב המסחריות הכמעט אפסית של הענף. אך הידע שהשירה מכילה הוא ענק, ויוצרים רבים ממשיכים לפרסם את תובנותיהם באופן עצמאי, בין שבאינטרנט (באמצעות פלטפורמות חדשות דוגמת "אינדיבוק" ואחרות) ובין שברשתות החברתיות.

בואו נחזיר את המחויבות של המדינה לתרבות, לאזרחים ולקניין הרוחני שלה. על משרד החינוך להתייחס באופן רציני ליוזמה החדשה כחלק ממגוון פעולות להחייאת ענף השירה בתרבות הישראלית.